איך הירידה באיכות האדמה פוגעת בבריאותנו

אחד הגורמים החשובים הוא ירידה באיכות האדמה.

כמעט 99% מצריכת הקלוריות בעולם מקורה באדמה (2).הירקות והפירות שאנחנו אוכלים זקוקים לאדמה, ובעלי החיים שאנחנו אוכלים ניזונים מצמחים.
האדמה חשובה ביותר לבריאותנו אך שיטות החקלאות המודרניות הורסות אותה במהירות.ברחבי העולם מעל 50% מהאדמה המשמשת לחקלאות סובלת מדלדול הקרקע בדרגה בינונית עד קשה. הדבר משפיע על כל אוכלוסיית העולם, ועבור 1.4 ביליון אנשים- אלה שחיים באזורים חקלאיים עניים- הדבר משפיע ישירות על יכולתם להתקיים ולחיות (3).
מה הגורמים לדלדול הקרקע?(4).

• הידלדלות כימית כתוצאה מזיהום והמלחה
• הידלדלות פיזית כתוצאה מסחיפת מים ורוח
• הידלדלות ביולוגית כתוצאה משימוש בחומרי הדברה, חומרי דישון, ופעולות אינטנסיביות של הכנת הקרקע לזריעה.

מה קורה בישראל?

בסקרי קרקעות שבוצעו בישראל בהפרש של 50 שנה נמצאו קצבי אובדן קרקע קיצוניים הן לפי המדד האירופי והן לפי הקצב שמשרד החקלאות האמריקאי הגדיר כנסבל (4).כיום כ-70% משטח העיבוד בישראל מצוי בסכנת הידלדלות וסחיפה בינונית עד חמורה (5).

מלבד ההדלדלות הפיזית של הקרקע יש גם ירידה באיכותה של הקרקע.כתוצאה משיטות חקלאות שאינן מנוהלות נכון יש ירידה ברכיבים המזינים שנמצאים בקרקע. לדוגמה, חלה ירידה של בין 27-42% בתכולת החנקן, הזרחן והגפרית באדמה (6). מרכיבים אלה הם חיוניים לגדילה מיטבית של הצמחים,והדבר יכול להסביר את הירידה בחומרים המזינים שאנו מוצאים כיום בירקות ובפירות.

שימו לב לנתונים המדאיגים הבאים:

• תכולת החלבון בתירס ירדה ב- 30-50% משנת 1920 עד שנת 2001 בעוד שתכולת העמילן בתירס עלתה (7).
• תכולת המגנזיום בירקות ובחיטה ירדה בעד 50% (8), כשמשווים חיטה מודרנית לחיטה מהמאה שעברה, וכשמשווים נתונים לגבי ירקות ופירות מתחילת המאה לעומת היום.
• מינרלים חיוניים בירקות כמו מנגן, אבץ, ונחושת ירדו בעשרות השנים האחרונות. לעומת זאת מינרלים רעילים כמו אלומיניום, עופרת, וקדמיום עלו (8).

למה גורמת החקלאות המודרנית?

אין ספק שהחקלאות המודרנית הובילה להגדלת היבולים החקלאיים. אך הדבר נעשה על חשבון הביטחון התזונתי בעתיד.
החקלאות המודרנית גורמת להרס הקרקע בקצב שהוא גבוה פי 100-1000 מהקצב בו ניתן לשקם את הקרקע (9). לפי הערכת בכיר באו״ם נותרו לנו רק 60 שנה של יבולים באזורים מרובים בעולם. ומה הלאה? (10).

הנה כמה משיטות החקלאות המודרנית שתורמות לדלדול הקרקע:

חומרי דשן סינטטיים

במקום להשתמש בחומרי דשן אורגניים, החקלאות המודרנית משתמשת בכמויות הולכות וגדלות של חומרי דשן סינטטיים. אחד החומרים המשמשים לתעשייה זו הוא החנקן שהצריכה שלו עלתה פי 9.5 מאז 1960 (11).חומרי הדשן הסינטטיים פוגעים באוכלוסית החיידקים באדמה שאחראית ל-90% מתפקוד המערכת האקולוגית באדמה (12).החנקן בעייתי בכך שחומרים כמו אמוניה וניטרט שמתקבלים מפירוקו חודרים למי התהום ולנחלים ומגיעים בסופו של דבר לים שם הם פוגעים בבעלי החיים הימיים (13). החנקן הוא גם מסוכן, מאחסנים אותו בכמויות גדולות, גם בסמוך למרכזי אוכלוסייה, וקיימת סכנה של פיצוץ ופגיעה קשה כפי שקרה בביירות ב-2020. (14).

חקלאות המבוססת על גידול אחד

הרבה חקלאים מגדלים רק סוג גידול אחד שנה אחר שנה.שיטה זו גורמת לאיבוד המרכיבים המזינים בקרקע, תורמת לאיבוד של פחמן מהאדמה, ומובילה לדלדול האדמה.בנוסף, שיטה זו יכולה לאיים על הביטחון התזונתי: כאשר מערכת המזון מושתתת על גידול אחד בלבד, אם הגידול ייפגע בעקבות מחלה זה יכול למחוק את כל התזונה של אוכלוסיה שלמה.

חקלאות המבוססת על עיבוד האדמה

החקלאות המודרנית מבוססת על עיבוד האדמה לסלק שאריות יבולים, לשטח את האדמה, ולערבב את האדמה העליונה. הבעיה היא ששיטות העיבוד הללו מפחיתות את אוכלוסית החיידקים באדמה, מעודדות הידלדלות של הקרקע, ומשחררות גזי חממה.כיום, מעל 90% מהשטחים החקלאיים בעולם משתמשים בשיטות של עיבוד הקרקע (15,16).

קוטלי עשבים, קוטלי מזיקים, וקוטלי פטריות

חומרים אלה נועדו להגדיל את היבול אך יש להם מחיר כבד.קוטלי המזיקים משמידים חיידקים מחוללי מחלות וחרקים מזיקים. אבל הם גם פוגעים בחיידקים החיוניים לאדמה, ובחרקים חיוניים להאבקה כמו הדבורים והפרפרים (17).בנוסף, שאריות של החומרים הללו יכולות לחדור למערכת המים ולמזון,ולהוביל למחלות שונות כולל אסטמה, פגיעות נוירולוגיות, וסרטן (18,19).

קוטל העשבים הידוע ביותר הוא גלייפוסט. חומר זה מפוזר בכמויות עצומות ברחבי העולם,והשימוש בו רק הולך ועולה.החומר הזה מזהם את מקורות המים והאוויר,ואספקת מוצרי הסויה העולמית ברובה מזוהמת ע״י חומר זה. בנוסף, הוא מסווג כחומר שהוא ככל הנראה מסרטן (20).

מרעה שאינו מנוהל היטב

פרות וחיות מרעה אחרות, הן בעלות יכולות מופלאה להפוך עשבים וצמחים שאינם אכילים לבני אדם למוצרים מהחי שיכולים להזין את האדם.שיטות המרעה הטובות ביותר הן כאלה בהן החיות רועות בכל פעם בשדה אחר, כך שהצמחיה יכולה להתאושש בכל פעם.הבעיה מתרחשת כשהפרות רועות באותו שטח אדמה. במצב כזה יש דלדול של האדמה והדבר תרם לאיבוד של חמישית משטחי העשב בעולם (21).
לרוע המזל בשל גידולי הבקר התעשייתיים שכחנו כי ישנה דרך לגדלם שהיא ידידותית לסביבה.מרבית השטחים ברחבי העולם אינם מתאימים לחקלאות בשל היותם הרריים, סלעיים, ובעלי אקלים לא ידידותי (22).בשטחים אלה פרות וחיות מרעה אחרות יכולות לשגשג.במקום לנצל שטחים אלה, אנחנו מרכזים את הפרות ברפתות תעשייתיות, שם הן מוגבלות באזורי המרעה, וניזונות משאריות של דגנים שמגיעים מאזורים חקלאיים מרוחקים.
*****
כל שיטות החקלאות המודרניות הללו: חומרי דשן סינטטיים,חקלאות המבוססת על גידול אחד, חקלאות המבוססת על עיבוד האדמה,שימוש בחומרי הדברה, וניהול לא נכון של שטחי המרעה, תורמות לדלדול הקרקע, שמגבירה את כמות גזי החממה, ומעלה את הדרישה להשקיית הקרקע כתוצאה מאובדן יכולת הקרקע לאצור בתוכה מים. רוב האדמות החקלאיות מאבדות חצי מכמות הפחמן האגורה באדמה כבר אחרי 25-50 שנות יבולים (23).כמות הפחמן באדמה מעידה על כמות החומר האורגני באדמה. החומר האורגני באדמה משפר את איכות האדמה ע״י כך שהוא משפר את מבנה האדמה, מגביר את יכולתה לאגור מים ורכיבים מזינים, ומוביל לעליה באיכות וכמות היבולים.חשיבות נוספת של אצירת הפחמן בקרקע היא שהיא מפחיתה את אפקט גזי החממה ומפחיתה את השפעות ההתחממות הגלובלית (24).

איך ניתן לתקן את המערכת החקלאית?

במקום המערכת החקלאית שמבוססת על השיטות שפירטנו קודם יש לעודד חקלאות שמבוססת על שיטות גידול אורגניות, יבולים מגוונים, וחיות מרעה.

ניהול נכון של חיות המרעה

חיות המרעה כמו פרות, הופכות את העשב למוצרים מהחי שעשירים ברכיבים תזונתיים. ע״י רוטציה של העדרים בין אזורי מרעה שונים, ניתן לעודד מערכות שורשים טובות שאוצרות את הפחמן ומגבירות את יכולת אגירת המים של האדמה. הזבל האורגני שמייצרות הפרות יכול להיאסף ולשמש לדישון אדמות סמוכות וע״י כך להפחית שימוש בחומרי דישון סינטטיים.

מעבר מגידול בודד לרוטציה של גידולים

רוטציה של גידולים שונים באותו שטח מגבירה את פוריות הקרקע, מפחיתה את הידלדלות הקרקע, ומגבירה את יכולת אצירת הפחמן של הקרקע (25).

שימוש בחומר דישון ביולוגי

שימוש בדשן ביולוגי כמו מפרש פרות מעלה את תכולת החומר האורגני בקרקע ומייצב את המבנה שלה (26). בנוסף, ע״י החזרת שאריות מהיבולים אל הקרקע ניתן לספק לקרקע רכיבים מזינים.החזרת הפחמן לקרקע מורידה את כמות גזי החממה,זאת בניגוד לתהליכי ייצור הדשנים הסינטטיים, שתורמים לשחרור גזי החממה לאטמוספירה.

מעבר לחקלאות אורגנית

שיטות החקלאות האורגנית מובילות לתוצרת בעלת תכולה גבוהה יותר של רכיבים מזינים ותכולה נמוכה יותר של חומרי הדברה. בנוסף, שיטות החקלאות האורגנית ידידותיות יותר לסביבה ע״י כך שאינן משחררות חומרים רעילים למים, לאדמה, ולאויר (27,28).

מה קורה בארץ?

כאמור, כ-70% מכלל השטח המעובד בארץ מצוי בסכנה בינונית עד חמורה של הידלדלות הקרקע וסחיפה.כדי להתמודד עם בעיה חמורה זו, האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות מעודד שיטות של עיבוד משמר של קרקע ומים.שיטות אלה כוללות בין היתר: מינימום עיבוד של הקרקע, תוספת זבל אורגני לקרקע, והקמת מתקנים הנדסיים בשדות כמו שיחים ותעלות ניקוז למניעת סחיפה.בשנים האחרונות, משרד החקלאות מעודד את החקלאים לנקוט באמצעים לשימור הקרקע ע״י הענקת עזרה כספית חלקית לחקלאים (29).האמצעים לשימור הקרקע והמים הם חלק מגישה חקלאית נרחבת יותר הנקראת ״חקלאות משמרת״ הכוללת גם כיסוי צמחי קבוע של הקרקע, גיוון מיני הצמחים על ידי מחזור גידולים, ושילוב של גידולי שירות (גידולי כיסוי). (30).

מה הקשר בין החקלאות המודרנית לבריאות?

מחצית מהשטח החקלאי בישראל משמש לגידולי השדה.וגידולי החורף העיקריים הינם חיטה ושעורה (31).
בישראל ישנו סבסוד של מספר מוצרי מזון כמו מוצרי חלב, ביצים ולחם (32). הלחם מהווה מרכיב מרכזי בתזונה למרות ערכו התזונתי הנמוך.
בסקר הלאומי השני בנושא מצב הבריאות והתזונה (מב״ת) בבני 18-64 בישראל נמצא שמחצית מהנבדקים הוגדרו כבעלי עודף משקל או השמנה ומתוכם 17% סבלו מהשמנה (33).עוד נמצא בסקר שצריכת הסוכר הממוצעת ליום שוות ערך ל-18 כפיות סוכר ליום, ורק 17% מהנבדקים צורכים את כמות הסיבים המומלצת ליום.
כאשר בדקו את כמות המינרלים (כמו סידן, מגנזיום, ואבץ), והויטמינים (כמו ויטמין A, ויטמין E,וויטמין סי) שהאוכלוסייה בישראל צורכת ליום, התברר כי מרבית האוכלוסיה צורכת כמויות נמוכות בהרבה מהמומלץ (33).

כלומר מצד אחד האוכלוסיה סובלת מעודף משקל ומהשמנה ומצד שני היא סובלת מחוסר במרכיבים תזונתיים חיוניים כמו ויטמינים ומינרלים.
איך קשורה לזה החקלאות המודרנית? הבעיה היא שהדגנים שהם המרכיב העיקרי בשטחים החקלאיים הם נמוכים במרכיבים המזינים לעומת בשר, מוצרי חלב, ביצים, וירקות.
אנחנו צריכים לשנות את החקלאות שלנו והתזונה שלנו ולעבור ממזון מתועש ועני ברכיבים תזונתיים חיוניים אשר גורם לנו להשמנה ולמחלות כרוניות, לחקלאות אורגנית, ידידותית לסביבה ולמזונות אמיתיים ועשירים ברכיבים מזינים.

האם להיות צמחוני או אוכל בשר?

לפי סקר התזונה הלאומי 4.5% מהאוכלוסיה בארץ נמנעים מאכילת עוף או בשר (33).
מבחינה בריאותית המזון הכי בריא הינו מזון אמיתי שכולל שילוב של ירקות, פירות, בשר, חלקי פנים, עוף, דגים ושמנים בריאים.

אך האם יש היגיון בהימנעות מבשר בשל משבר האקלים?

התקשורת ממהרת לספר שתעשיית הבשר מכל סוג תורמת להתחממות הגלובלית, אולם מתעלמת מכך שהחקלאות המודרנית שמתבססת על גידולים מסוג אחד בלבד גורמת להרס האדמה ולפליטת פחמן לאטמוספירה.אמנם נכון שפרות שגדלות ברפתות תעשייתיות וניזונות משאריות של גידולים שגודלו בשיטות החקלאות המודרנית הן הרסניות לסביבה. אך מה שלא יספרו לכם בחדשות הוא הכמות העצומה של גזי החממה המשתחררת הן מאדמות החקלאות המודרנית והן מתהליכי הייצור של חומרי הדישון וההדברה המודרניים.
אז מה הפתרון? הפתרון הוא חקלאות משמרת ושילוב בין חיות המרעה והחקלאות.כאשר משלבים את חיות המרעה והחקלאות ניתן להשתמש בפרש שלהן לייצור דשן אורגני שמחזיר את החומר האורגני לאדמה, תורם לבריאות האדמה ומונע את שחרור הפחמן לאויר.כלומר בשיטות חקלאות אלה אנו משיגים רווח כפול: גם שיפור בריאות האדמה וגם הפחתת ההתחממות הגלובלית (34,35).אם כך, התשובה להתחממות הגלובלית אינה טבעונות או בשר המגודל במעבדה. במקום זאת יש לעודד חקלאות משמרת שבה משלבים את הגידולים, החיות, והאדמה ומקדמים את בריאות האדמה, בריאות האקלים, ובריאות האדם.

מה אנחנו יכולים לעשות כדי לתמוך במגמה זו?

• להימנע מצריכת מזון תעשייתי.
• לאכול מזון אמיתי .
• לעודד חקלאות משמרת ע״י כך שנקנה תוצרת חקלאית מהחקלאים המשתמשים בשיטות אלה.