התסמונת מסווגת לשלושה סוגים עיקריים המבוססים על התסמינים השולטים: שלשול דומיננטי, עצירות דומיננטית, או מצב מעורב, הכולל גם שלשול וגם עצירות. התסמינים השכיחים כוללים כאבי בטן, נפיחות, גזים, שלשול, עצירות ושינויים בהרגלי היציאות.
מהי תסמונת המעי הרגיז לאחר זיהום?
תסמונת המעי הרגיז לאחר זיהום היא תת-קבוצה של תסמונת המעי הרגיז המתפתחת בעקבות ארוע של הרעלת מזון. הדבר מתבטא בעיקר כתסמונת המעי הרגיז עם שלשול דומיננטי, או כתסמונת המעי הרגיז מסוג מעורב (שלשול ועצירות לסירוגין). לעומת זאת זהו מצב פחות נפוץ אצל אלו עם עצירות דומיננטית.
כאחד מכל תשעה אנשים שחווים הרעלת מזון יפתח בהמשך את תסמונת המעי הרגיז, מה שהופך את הרעלת המזון לגורם סיכון משמעותי למצב. התפתחות תסמונת המעי הרגיז בעקבות הרעלות מזון נובעת מתהליך אוטואימוני, שבו התגובה החיסונית של הגוף להרעלת המזון תוקפת בשוגג את עצבי המעיים של המטופל, מה שמוביל לבעיות עיכול כרוניות.
כיצד הרעלת המזון מובילה לתסמונת המעי הרגיז?
התהליך מתחיל כאשר חיידקים האחראים בדרך כלל להרעלת מזון – כגון שיגלה, קמפילובקטר, סלמונלה ו-E. coli – משחררים לגוף רעלן בשם Cytolethal Distending Toxin B: CdtB. מערכת החיסון מגיבה על ידי ייצור נוגדנים נגד CdtB (אנטי-CdtB). עם זאת, בשל הדמיון בין CdtB לחלבון טבעי בגוף הנקרא וינקולין, מערכת החיסון עשויה לייצר גם נוגדנים כנגד וינקולין (אנטי-וינקולין).
וינקולין חיוני לשמירה על תפקוד תקין של עצבי המעי ותאים הנקראים תאי Cajal שהם קריטיים לתיאום תנועתיות המעיים. כאשר נוגדני אנטי-וינקולין תוקפים את הרכיבים הללו, הדבר גורם לנזק עצבי ולשיבוש של הקומפלקס המוטורי הנודד (MMC), אשר מסייע לווסת את תנועתיות המעי. דבר זה מוביל לחוסר איזון במיקרוביום המעי, גורם קריטי בשמירה על בריאות מערכת העיכול, וכתוצאה מכך בסופו של דבר לתסמונת המעי הרגיז בעקבות זיהום.
כיצד ניתן לאבחן את תסמונת המעי הרגיז בעקבות זיהום ?
ניתן לאבחן את תסמונת המעי הרגיז בעקבות זיהום באמצעות בדיקת דם המודדת רמות של נוגדנים מסוג אנטי-CdtB ואנטי-וינקולין. אם נוגדנים אלו נמצאים מעל לסף מסויים, ניתן לבצע אבחנה של של תסמונת המעי הרגיז בעקבות זיהום בביטחון. גישה המבוססת על סמנים ביולוגיים היא משמעותית מכיוון שהיא מספקת קשר מוחלט בין הרעלת מזון בעבר לבין תסמיני תסמונת המעי הרגיז הנוכחיים, שיכולים להנחות אסטרטגיות טיפול ממוקדות ויעילות יותר.
מה הסיכון לפתח תסמונת המעי הרגיז לאחר הרעלת מזון?
כל אחד יכול לפתח תסמונת המעי הרגיז לאחר זיהום. לפי ה-CDC בכל שנה 48 מיליון אנשים סובלים מהרעלת מזון בארה״ב. על פי סקירה של למעלה מ-40 מחקרים שנערכה ב- Mayo Clinic בארה״ב, 11% (1 מתוך 9) יפתחו תסמונת המעי הרגיז בעקבות הרעלת מזון. כלומר מדובר בערך ב- 5 מיליון אנשים שיפתחו תסמונת המעי הרגיז לאחר זיהום מדי שנה בארה״ב לבדה. נתון זה הופך את הרעלת המזון לגורם הידוע המוביל להתפתחות תסמונת המעי הרגיז.
חשוב שתדעו שאנשים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז לאחר זיהום נוטים פי ארבעה לחלות שוב בהרעלת מזון מאשר אנשים ללא תסמונת זו. ולכן, אם אתם סובלים מתסמונת זו חשוב שתנקטו באמצעי זהירות כדי לא להידבק שוב בהרעלת מזון. בנוסף, אם אנשים אלה חולים שוב בהרעלת מזון, הדבר יכול להחמיר באופן משמעותי את הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז ממנה הם סובלים.
מהם התסמינים של תסמונת המעי הרגיז לאחר זיהום?
תסמונת המעי הרגיז לאחר זיהום מתבטאת או כתסמונת המעי הרגיז עם שלשול דומיננטי או כתסמונת המעי הרגיז המעורבת (עם שלשול ועצירות לסירוגין). לכן, ייתכן ואתם סובלים מתסמונת המעי הרגיז לאחר זיהום אם:
- יש לכם שלשול כרוני, או תסמיני שלשול ועצירות מעורבים.
- יש לכם כאבי בטן ונפיחות.
- אין לכם תסמינים רציניים אחרים כמו דם בצואה.
- סבלתם מהרעלת מזון בשלב מסוים בעבר. (אך חשוב לציין שמטופלים רבים עשויים שלא לזכור במדויק אם חלו בהרעלת מזון.)
מהן אפשרויות טיפול עבור תסמונת המעי הרגיז לאחר זיהום:
טיפול בתסמונת המעי הרגיז לאחר זיהום כרוך בגישה משולבת, המותאמת לרוב לתסמינים הספציפיים ולפרופיל הבריאותי של האדם. להלן כמה מאפשרויות הטיפול העיקריות:
1. אנטיביוטיקה: תרופות כמו rifaximin אושרו על ידי ה-FDA לטיפול בתסמונת המעי הרגיז עם שלשול דומיננטי. תרופות אלה פועלות על ידי הפחתת שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק, מה שיכול להקל על התסמינים לתקופות ממושכות, אם כי ייתכן שיהיה צורך בטיפולים חוזרים. בנוסף של ריפקסימין עם N-acetyl cysteine הראה בחיות מעבדה יתרון על טיפול בריפקסימין לבדו.
2. התאמות תזונתיות: נמצאו דיאטות שונות היכולות לסייע בניהול תסמיני תסמונת המעי הרגיז:
- דיאטת Low-FODMAP: דיאטה זו מסלקת אוליגו-סוכרים, דו-סוכרים, חד-סוכרים ופוליאולים הניתנים לתסיסה, שעלולים לעורר את תסמיני תסמונת המעי הרגיז . דיאטה זו אמנם יעילה אבל יש לבצעה רק לזמן מוגבל כדי למנוע חוסרים תזונתיים.
- דיאטה עם תסיסה נמוכה: Low Fermentation Diet: מתמקדת בהפחתת פחמימות מתסיסות, סיבים, פרוקטוז ולקטוז, תוך שהיא מאפשרת עמילנים וחלבונים קלים לעיכול.
- דיאטה אלמנטלית: Elemental Diet: מורכבת מפורמולות קלות לעיכול, עשירות ברכיבים תזונתיים הממזערות את המעמסה על מערכת העיכול. דיאטה זו מגבילה מאוד ובדרך כלל מוגבלת לשימוש לטווח קצר.
3. פרוביוטיקה: בעוד שהנושא עדיין נמצא במחקר, חלק מסוגי הפרוביוטיקה עשויים לעזור להחזיר את האיזון למיקרוביום המעי, אם כי היעילות שלהם משתנה בין מטופלים שונים.
4. השתלות צואה: עדויות עדכניות מצביעות על כך שהשתלות צואה אינן יעילות לטיפול בתסמונת המעי הרגיז, למרות הצלחתן במצבים אחרים של מערכת העיכול.
סיכום
הבנת הקשר בין הרעלת מזון והתפתחות תסמונת המעי הרגיז מהווה פריצת דרך משמעותית בניהול מצב זה. הזיהוי של סמנים ביולוגיים כגון אנטי-CdtB ואנטי-וינקולין מחולל מהפכה באבחון ובטיפול, ומאפשר טיפול מדויק ויעיל יותר. ההתקדמות באפשרויות הטיפול והמשך המחקר בנושא מציעים תקווה לניהול טוב יותר ואיכות חיים משופרת עבור אלו הסובלים מתסמונת זו.
מקורות
Leite G, de Freitas Germano J, Morales W, Weitsman S, Barlow GM, Parodi G, Pimentel ML, Villanueva-Millan MJ, Sanchez M, Ayyad S, Rezaie A, Mathur R, Pimentel M. Cytolethal distending toxin B inoculation leads to distinct gut microtypes and IBS-D-like microRNA-mediated gene expression changes in a rodent model. Gut Microbes. 2024 Jan-Dec;16(1):2293170. doi: 10.1080/19490976.2023.2293170. Epub 2023 Dec 18. PMID: 38108386; PMCID: PMC10730147.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC10730147/
- Lacy BE, Pimentel M, Brenner DM, Chey WD, Keefer LA, Long MD, Moshiree B. ACG Clinical Guideline: Management of Irritable Bowel Syndrome. Am J Gastroenterol. 2020 Dec 14.
- Suliman Y, Kafaja S, Oh SJ, Alemam M, Bagnato G, Abignano G, Singh RR, Barlow G, Liu X, Valera I, Morales W, Rezaie A, Pimentel M, Del Galdo F, Furst DE. Anti-vinculin antibodies in scleroderma (SSc): a potential link between autoimmunity and gastrointestinal system involvement in two SSc cohorts. Clin Rheumatol. 2020 Nov 24.
- Takakura W, Pimentel M. Small Intestinal Bacterial Overgrowth and Irritable Bowel Syndrome – An Update. Front Psychiatry. 2020 Jul 10;11:664.
- Quigley EMM, Murray JA, Pimentel M. AGA Clinical Practice Update on Small Intestinal Bacterial Overgrowth: Expert Review. Gastroenterology. 2020 Oct;159(4):1526-1532
- Morales W, Triantafyllou K, Parodi G, Weitsman S, Park SC, Rezaie A, Pichetshote N, Lin E, Pimentel M. Immunization with cytolethal distending toxin B produces autoantibodies to vinculin and small bowel bacterial changes in a rat model of postinfectious irritable bowel syndrome. Neurogastroenterol Motil. 2020 Oct;32(10):e13875.
