בעולמנו המודרני, בילוי היום בישיבה הפך לנפוץ יותר ויותר. בניגוד לעבר, כאשר חיי היומיום דרשו יותר פעילות גופנית עבור משימות כמו חקלאות, מטלות בית ועבודת כפיים, אורח החיים של היום כולל לרוב שעות ארוכות בישיבה ליד שולחנות עבודה, במכוניות או על הספה.גם אם אנחנו מכניסים פעילות גופנית לסדר היום שלנו, הרי שאת מרבית היום רובנו מבלים בישיבה ולא בהליכה ותנועה. למעבר הזה לאורח חיים יושבני יותר יש השלכות עמוקות על הבריאות שלנו, במיוחד עבור מבוגרים.
מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת של איגוד הלב האמריקני: Journal of the American Heart Association, הראה את הסיכונים הבריאותיים המשמעותיים הקשורים בישיבה ממושכת, במיוחד עבור נשים מבוגרות. מחקר זה, שנערך כחלק ממחקר הפעילות הגופנית ובריאות הלב וכלי הדם (OPACH) של יוזמת בריאות האישה, השתמש בטכניקות מתקדמות של למידת מכונה כדי לנתח התנהגות בישיבה והשפעתה על התמותה.
ממצאי מפתח של המחקר
סיכון מוגבר לתמותה
המחקר מצא שנשים מבוגרות שישבו יותר מ-11.6 שעות ביום היו בסיכון גבוה ב-57% לתמותה מכל סיבה וסיכון גבוה ב-78% לתמותה ממחלות לב וכלי דם (CVD) בהשוואה לאלו שישבו פחות מ-9.3 שעות ביום.
השפעת משך הישיבה
נשים שהיו להן פרקי זמן רצופים ממושכים יותר של ישיבה, בממוצע של יותר מ-15 דקות בכל פעם, היו בסיכון מוגבר של 43% למוות מכל הסיבות וסיכון מוגבר של 52% למוות ממחלות לב וכלי דם בהשוואה לאלו עם פרקי זמן רצופים של ישיבה של פחות מ-9.3 דקות.
עקביות על פני נתונים דמוגרפיים
הקשרים הללו היו עקביים ללא קשר לגיל, מדד מסת הגוף (BMI), תפקוד גופני ורקע גזעי ואתני, והדגישו את הרלוונטיות הנרחבת של ממצאים אלו על פני אוכלוסיות מגוונות.
כיצד בוצע המחקר
המחקר עקב אחר 5,856 נשים מבוגרות (בגיל ממוצע של 78.7) לאורך תקופה של כמעט 10 שנים. המשתתפות לבשו מדי תאוצה על הירכיים שלהן במשך כשבוע כדי למדוד את זמני הישיבה ודפוסי הישיבה במדויק. במסגרת המחקר נעשה שימוש באלגוריתם חישובי אשר שימש לסיווג שינויים בישיבה וביציבה, ואיפשר מדידה מדויקת יותר בהשוואה לשיטות מדידה מסורתיות.
השלכות קליניות
תוצאות המחקר מדגישות את החשיבות של צמצום זמן הישיבה הכולל וכן את החשיבות של הימנעות מתקופות ארוכות של ישיבה רצופה כדי לשפר את התוצאות הבריאותיות, במיוחד בנשים מבוגרות שנמצאות בסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם. המחקר תומך בצורך בהתערבויות של בריאות הציבור שמטרתן לעודד אורח חיים פעיל יותר והתנהגות פחות יושבנית בקרב מבוגרים.
המלצות מעשיות
להלן כמה צעדים מעשיים שתוכלו לבצע המבוססים על ממצאי המחקר:
- צמצמו את זמן הישיבה הכולל: שאפו לשבת פחות מ-9 שעות ביום.
- הימנעו מישיבה רצופה ממושכת: קומו והתנועעו כל 30 דקות כדי למנוע ישיבה רצופה ממושכת.
- עסקו בפעילות גופנית: החליפו את הזמן שחסכתם בצמצום הבילוי בישיבה בפעילות גופנית מתונה עד נמרצת כדי להפחית עוד יותר את הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בישיבה ובחוסר פעילות גופנית.
השפעות סף וסיכונים משותפים
המחקר זיהה אפקט סף לזמן הישיבה הכולל, כאשר הסיכון למוות עלה באופן משמעותי לאחר כ-660 עד 700 דקות של ישיבה ביום. בנוסף, הסיכונים הגבוהים ביותר נצפו בנשים שהיו להן זמני ישיבה גבוהים בשילוב עם זמני ישיבה רצופים ארוכים. בנשים אלה נצפה סיכון גבוה ב-60% לתמותה מכל סיבה וסיכון גבוה ב-67% לתמותה ממחלות לב וכלי דם בהשוואה לאלו עם זמני ישיבה נמוכים יותר, וזמני ישיבה רצופים קצרים יותר.
נקודות החוזקה של המחקר ומגבלותיו
נקודות החוזקה של מחקר זה כוללות את גודל המדגם הגדול והמגוון והשימוש במד תאוצה מדויק ביותר למדידת התנהגות בישיבה. עם זאת, בעוד שהמחקר מספק נתונים חזקים על נשים מבוגרות, יש צורך במחקר נוסף כדי לאשר את הממצאים הללו בגברים ובאוכלוסיות צעירות יותר.
סיכום
ישיבה ממושכת מהווה סיכון בריאותי משמעותי עבור נשים מבוגרות, ומגבירה את הסבירות לתמותה מכל הסיבות וממחלות לב וכלי דם. הנחיות והתערבויות לבריאות הציבור צריכות לתת עדיפות לצמצום זמן הישיבה הכולל וכן לצמצום משך תקופות הישיבה הרצופות על מנת לשפר את התוצאות הבריאותיות באוכלוסייה המזדקנת. מחקר זה מחזק את החשיבות של שמירה על אורח חיים פעיל וצמצום ההתנהגות היושבנית כדי לשפר את אריכות הימים ובריאות הלב וכלי הדם.
ממצאי המחקר הנוכחי מאפשרים לנו להבין טוב יותר את ההשפעה העמוקה של התנהגות יושבנית על הבריאות ונותנים לנו הזדמנות לנקוט בצעדים יזומים כדי להפחית את הסיכונים הללו, במיוחד באוכלוסיה המזדקנת שלנו. עידוד מבוגרים לזוז יותר ולשבת פחות הוא חיוני לקידום חיים בריאים וארוכים יותר.
מקורות
