חיפוש

הקשר בין חיידקי המעי לבין מחלות עור

האם חיידקי המעי שלנו קשורים למחלות עור? והאם שינויים בחיידקי המעי יכולים להוות טיפול במחלות עור שונות? שני מחקרי סקירה גדולים שיצאו בעת האחרונה דנים בקשר הזה ובאופציות הטיפוליות הנובעות מקשר זה. הראשון הוא מחקר שפורסם ב-2021 בעיתון הרפואי "מיקרואורגניזמים" (1), והשני הוא מאמר שפורסם ב-2022 בעיתון הרפואי "מיקרובים של המעי" (2).

הקדמה

העור שלנו מהווה את קו ההגנה הראשון שלנו מהסביבה החיצונית ושטחו הוא כ-25 מ״ר.
המעי שלנו גם הוא מהווה קו הגנה מהסביבה החיצונית, כאשר מה שמצוי בתוך צינור המעי נחשב לחיצוני לסביבת הגוף הפנימית. שטח פני המעי גדול מזה של העור והוא כ-30 מ״ר.
גם העור וגם המעי מאוכלסים במיקרואורגניזמים רבים: כ-10 בחזקת 12 מיקרואורגניזמים בעור, וכ-10 בחזקת 14 מיקרואורגניזמים במעי.
סך כל המיקרואורגניזמים במעי ובעור מהווים את המיקרוביום של המעי ושל העור. כיום יש לנו יכולת לזהות את החומר הגנטי של המיקרוביום ולהסיק מכך מסקנות לגבי המיקרוביום של המעי ושל העור.
למיקרוביום המעי ישנם תפקידים מרובים המשפיעים על בריאות האדם והם כוללים: השפעה על המערכת החיסונית, הגנה מפני מזיקים, פירוק של חומרים מטבוליים, ושמירה על מחסום מעי תקין.
תחום מחקר שתופס תאוצה הוא היכולת של המיקרוביום להשפיע על המערכת החיסונית וע״י כך להשפיע על איברים מרוחקים. ביחוד נבדקת ההשפעה של המיקרוביום במעי על איברים מרוחקים ממנו כמו הריאות, המוח, והעור. כתוצאה מכך התפתחו תחומי מחקר של ציר המעי-ריאות, ציר המעי-מוח, וציר המעי-עור.
המנגנון שבו המיקרוביום של המעי משנה את המערכת החיסונית בעור, והתהליך ההפוך בו המיקרוביום של העור משפיע על המעי, הוא תחום מחקר פעיל מאוד היום.מספר מחלות עור מופיעות בו זמנית עם מחלות מעי. ומספר מחקרים הדגימו שקיים קשר דו כיווני בין חוסר האיזון של מיקרוביום המעי (דיסביוזיס), לבין מחלות עור רבות.

 

מה קורה במצב התקין במעי

באופן תקין, חיידקי המעי שומרים על שלמות מחסום המעי, כך שחומרים זרים לא יכולים לחדור דרכו ולהגיע לזרם הדם. כאשר המיקרוביום במעי הוא מאוזן, שלמות מחסום המעי נשמרת במספר דרכים:
● חיידקי המעי מייצרים ויטמינים (ויטמין K, וויטמין בי 12), וחומצות שומן קצרות שרשרת. חומרים אלה ובייחוד חומצות השומן קצרות השרשרת כמו בוטירט מזינים את תאי הציפוי של המעי ומעודדים את שלמות ציפוי המעי.

● תאי המעי מצופים בשכבה של ריר שמונעת חדירה של חיידקים מחלל המעי אל דופן המעי.
● תאי מערכת החיסון שנמצאים בדופן המעי מונעים חדירה של חיידקים מחלל המעי לתוך דופן המעי.
מה קורה כשיש פגיעה במיקרוביום של המעי
מצבים שונים יכולים לפגוע במיקרוביום של המעי. אלה יכולים להיות מרכיבים בדיאטה, מחלות שונות, שינויים באורח החיים, ואנטיביוטיקה.
כתוצאה מכך מתרחש חוסר איזון של חיידקי המעי המכונה דיסביוזיס.בעקבות כך מתרחשים מספר דברים:
● יש פגיעה בשכבת הריר המכסה את תאי ציפוי המעי
● חיידקי המעי יכולים לחדור דרך דופן המעי
● יש ייצור של חומרים רעילים
● חיידקי המעי וגם תאי הגוף מייצרים נוירוטרנסמיטורים שונים (חומרים המשפיעים על פעילות העצבים והמוח)
● מתרחשת הפעלה של המערכת החיסונית

 

כיצד הפגיעה במיקרוביום המעי משפיעה על העור

החיידקים הלא תקינים מהמעי, החומרים הרעילים שמייצרים החיידקים, הנוירוטנסמיטורים, ותאי מערכת החיסון שעברו הפעלה חודרים למחזור הדם, ודרך מחזור הדם הם מגיעים לעור.בנוסף לכך הנוירוטרנסמיטורים שמיוצרים במעי משפיעים על המוח, ודרכו יכולים להשפיע על העור.

 

מה קורה בעור

בעור התקין יש מאזן חיידקים תקין ומערכת חיסונית שפועלת בצורה תקינה.
בעקבות התהליך שהתרחש כתוצאה מהדיסביוזיס שבמעי, מגיעים אל זרם הדם חיידקים, חומרים רעילים, נוירוטרנסמיטורים ותאי מערכת החיסון שהופעלו. כתוצאה מכך מופר האיזון של החיידקים בעור ומופר האיזון של המערכת החיסונית בעור.נוצר מצב של דיסביוזיס בעור אשר מוביל למצב דלקתי בעור ולמגוון של מחלות עור.

 

מהן מחלות העור השונות שנמצאו קשורות למיקרוביום המעי

אקנה

אקנה היא מחלת העור הנפוצה ביותר בעולם המערבי, ויכולה לפגוע ב-79-95% מאוכלוסית המתבגרים בעולם המערבי. באופן מפתיע היא לא קיימת באוכלוסיות של ציידים לקטים, ובאוכלוסיות שאורח החיים שלהן הוא מסורתי ולא מערבי.

הקשר בין אקנה למיקרוביום המעי
כבר לפני שנים רבות חשדו בקשר בין המעי לבין אקנה, והמחקר הראשון בנושא היה ב-1961 ובו השתמשו בפרוביוטיקה של לקטובצילוס לטיפול באקנה. ב-2007 התפרסם מחקר שהראה שדיאטה בעלת עומס גליקמי נמוך שיפרה את הסימפטומים של אקנה. מחקר מ-2018 הראה שלסובלים מאקנה יש מיקרוביום במעי שהוא שונה מזה של קבוצת הביקורת. בסובלים מאקנה נמצא שמגוון המיקרובים במעי הוא נמוך יותר ושיש להם שכיחות יתר של חיידקים מסויימים, ולעומת זאת חסר בחיידקים אחרים לעומת קבוצת הביקורת. מחקר שפורסם ב-2019 הראה שחלק מהסובלים מאקנה סובלים מרמות נמוכות של חומצה בקיבה. רמת החומציות הנמוכה מאפשרת שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק, אשר גורם לפגיעה במחסום המעי ותורם להתפתחות התהליך הדלקתי בעור. מספר מחקרים בדקו את ההשפעה של נטילת תוספים פרוביוטים דרך הפה על אקנה. התוצאות של המחקרים הללו נראות מבטיחות, אבל בשל השוני במוצרים השונים, ומגבלות של המחקרים השונים, עדיין לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי מהו הטיפול המומלץ. מחברי המאמר מסכמים שבעוד שמיקרוביום המעי הוא רק אחד מהגורמים התורמים לאקנה, הרי שאין ספק שיש לו השפעה על מצב העור בסובלים מאקנה. המנגנון הסביר ביותר לדברי כותבי המאמר הוא ע״י השפעת המיקרוביום על המערכת החיסונית.

 

אטופיק דרמטיטיס (אקזמה)

אטופיק דרמטיטיס פוגעת ב-7% מהמבוגרים וב-15% מהילדים. זוהי מחלה דלקתית של העור המאופיינת בפגיעה במחסום העור, בדלקת כרונית, ובדיסביוזיס (חוסר איזון) של המיקרוביום של העור.

הקשר בין אטופיק דרמטיטיס למיקרוביום המעי
מספר מחקרים הדגימו שבסובלים מאטופיק דרמטיטיס ישנו דיסביוזיס של חיידקי המעי. מספר מחקרים המצוטטים במאמרי הסקירה הדגימו שכיחות יתר של חיידקים מסוגים מסויימים במעי של הסובלים מאטופיק דרמטיטיס לעומת שכיחותם בנבדקים הבריאים. במעי של הסובלים מאטופיק דרמטיטיס נמצאו גם שכיחות מוגברת של מולקולות הפוגעות בציפוי המעי, ורמות נמוכות של חומצות שומן קצרות שרשרת כמו בוטירט שהן בעלות השפעה נוגדת דלקת ומגינה על מחסום המעי. בסובלים מאטופיק דרמטיטיס נצפתה עדות למעי דליף כתוצאה מהפגיעה במחסום המעי. כתוצאה מכך חדרו לזרם הדם חומרים רעילים,חלקי מזון, ופתוגנים שונים, והללו הגיעו בסופו של דבר לעור והובילו לתהליך הדלקתי האופייני לאטופיק דרמטיטיס. המחברים מציינים שגם דיאטה יכולה להשפיע על האטופיק דרמטיטיס. למשל דיאטה המכילה גלוטן יכולה לפגוע במחסום המעי, ולהוביל למעי דליף. גם דיאטה עניה בירקות, פירות, וחומצות שומן מסוג אומגה 3 ועשירה בחומצות שומן מסוג אומגה 6 נמצאה קשורה לאטופיק דרמטיטיס.מספר מחקרים בדקו את השימוש בפרוביוטיקה מסוג לקטובצילוס וביפידובקטריום לטיפול באטופיק דרמטיטיס, ומטה אנליזה שסקרה את נתוני המחקרים השונים בנושא תמכה בשימוש בפרוביוטיקה לטיפול באטופיק דרמטיטיס בפעוטות.

 

פסוריאזיס

מחלת עור הפוגעת ב 0.1-12% מהאוכלוסיה בעולם. המחלה מתאפיינת בנגעי עור מעובים אדומים עם קשקשים, שיכולים להופיע בכל אזור בגוף.

הקשר בין פסוריאזיס למיקרוביום המעי
לאנשים עם פסוריאזיס יש סיכון מוגבר לפתח מחלות אוטואימוניות של דרכי העיכול כמו מחלות מעי דלקתיות וצליאק. בסובלים מפסוריאזיס מוצאים רמות מופחתות של מספר סוגי חיידקים מועילים במיקרוביום של המעי.ההפחתה בחיידקים המועילים הללו במעי יכולה לשנות את האיזון של המערכת החיסונית ועל ידי כך להשפיע על בריאות העור. החיידקים המועילים הללו גם אחראים על הייצור של חומצות שומן קצרות שרשרת שתורמות לבריאות ולשלמות מחסום המעי. כתוצאה מהמחסור בחיידקים הללו נפגע מחסום המעי, ואכן בחולי פסוריאזיס ניתן לזהות בדם סמנים המעידים על כך שמחסום המעי נפגע, ובעקבות כך חידקים יכולים לחדור מהמעי אל מחזור הדם.
מספר מחקרים הראו שפרוביוטיקה יכולה לשפר את מהלך המחלה ע״י הורדת התהליך הדלקתי בפסוריאזיס.מאמר שפורסם ב-2019 הראה שפרוביוטיקה שכללה מספר זני חיידקים שיפרה את מצב החולים בפסוריאזיס. ומאמר שפורסם ב-2020 הראה שטיפול בחיידק בודד הנקרא פרבוטלה היסטיקולה הביא גם הוא לשיפור במצב החולים בפסוריאזיס.
המחברים מציינים שגם דיאטה יכולה להשפיע על הפסוריאזיס. מחקר מ-2020 הראה שאלכוהול ועישון גורמים להתלקחויות של המחלה ולתגובה פחות טובה לטיפול, ושהשמנה היא גורם סיכון עצמאי לפסוריאזיס.מחקרים שהתפרסמו בין 2016-2018 הראו שמשקל תקין הוא בעל השפעה חיובית על המחלה, וירידה במשקל גם היא הובילה להטבה במחלה, ואילו דיאטות עתירות שומן היו קשורות בהחמרה של המחלה.מחקר מ-2016 הראה שדיאטה קטוגנית יכולה לשפר את התגובה לטיפול, ומחקר מ-2019 הראה שצום לסירוגין שיפר לטובה את חומרת המחלה.

 

רוזציאה

מחלת עור דלקתית כרונית המתאפיינת בנגעי עור שונים, ביחוד על הפנים, הכוללים: אודם, פצעונים, התרחבות כלי דם , ומעורבות של אזור העיניים. המחלה פוגעת בעד 15% מהאוכלוסיה הלבנה בעלת העור הבהיר.

הקשר בין רוזציאה למיקרוביום המעי
בסובלים מרוזצאה נמצאה שכיחות מוגברת של הפרעות בדרכי העיכול כפי שמתואר במאמר סקירה שפורסם ב-2021 ובדק את הקשר בין רוזציאה לבין המיקרוביום במעי (3). אצל הסובלים מהמחלה נמצאה שכיחות יתר של זיהום בהליקובקטר פילורי, ושכיחות מוגברת של שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק (SIBO). מחקר מ-2008 הראה שטיפול יעיל ב-SIBO הוביל להפחתה ניכרת בנגעי העור של רוזציאה. מחקר אחר שכלל 50,000 נבדקים בדנמרק הדגים שכיחות מוגברת של מחלת צליאק, מחלת קרוהן, מחלת קוליטיס כיבית, SIBO, ותסמונת המעי הרגיז בסובלים מרוציאה לעומת קבוצת הביקורת. ומחקר מ-2018 שבדק את הרכב המיקרוביום במעי ב-12 נשים קוריאניות שסבלו מרוזציאה מצא הבדלים בהרכב המיקרוביום אצלן לעומת קבוצת הביקורת.
ההתלקחיות של רוזצאה הרבה פעמים קשורות לגורמים בדיאטה כמו מזונות חמים, אלכוהול, קפסאיצין (הקיים בפלפל חריף), וסינמאלדהיד (הקיים בקינמון). אחד המנגנונים המוצעים להשפעות הללו על הרוזציאה הוא הקשר מעי-עור.
מספר מחקרים בדקו האם שינוי במיקרוביום המעי יכול לשפר את הרוזציאה. במחקר מ-2016 ניתנה למטופלים פרוביוטיקה דרך הפה שהכילה זן של אי קולי הנקרא אי קולי ניסל. מבין המטופלים שקיבלו את הפרוביוטיקה, 89% נצפה שיפור משמעותי או החלמה מוחלטת, בניגוד ל-56% בלבד בקבוצת הביקורת.

 

אלופציה אראטה

זוהי מחלה המאופיינת באזורים בראש ובגוף של אובדן שיער, ופוגעת ב-2% מהאוכלוסיה. ישנן עדויות לכך שזוהי מחלה אוטואימונית שבה התהליך האוטואימוני גורם לדלקת באזור שורש השערה, המובילה להרס של שורש השערה.

הקשר בין אלופציה אראטה למיקרוביום המעי
כאשר משווים את הסובלים מאלופציה אראטה לאוכלוסיה הכללית מוצאים אצלם שכיחות יתר של קוליטיס כיבית, דבר היכול להעיד על הקשר בין המעי לבין המחלה. במאמר שפורסם ב-2017 תוארו 2 מטופלים עם אלופציה אראטה שטופלו בהשתלת צואה. בשני המטופלים הופיעה צמיחת שיער לאחר הפרוצדורה, והחוקרים מציינים שהדבר תומך בתפקיד שממלא מיקרוביום המעי במחלה. בנוסף, מחקר שפורסם ב-2020 וניתח את מיקרוביום המעי בנבדקים עם אלופציה אראטה, מצא שקיימים הבדלים בינם לבין קבוצת הביקורת.
מספר מחקרים בדקו את הקשר בין הדיאטה לבין האלופציה אראטה. באנשים הסובלים מאלופציה אראטה נצפתה שכיחות יתר של חסרים תזונתיים כמו מחסור בברזל, באבץ, בניאצין ובביוטין. מחקר מ-2020 הראה שדיאטה ללא גלוטן הובילה לצמיחת שיער במטופלים שסבלו משילוב של אלופציה אראטה ומחלת צליאק. מחקר אחר הדגים שהדיאטה הים תיכונית היטיבה את מצב האלופציה אראטה.

 

סיכום

ההבנה של הקשר בין מיקרוביום המעי והעור הינו תחום מחקר שמתפתח בשנים האחרונות. הממצאים שתוארו כאן תומכים בקשר בין המעי לבין העור.במספר מחלות עור נמצא קשר לבריאות המעי ולמאזן המיקרוביום במעי. המנגנונים המוצעים לקשר בין המעי לבין העור כוללים השפעה דרך תוצרים של הדיאטה ושל חיידקי המעי אשר יכולים לפגוע בשלמות מחסום המעי.כתוצאה מכך חודרים חומרים לא רצויים דרך מחסום המעי והללו יכולים להשפיע על בריאות העור במספר דרכים: הגעה ישירה אל העור דרך מחזור הדם, השפעה על העור דרך המערכת החיסונית, והשפעה על העור דרך מערכת העצבים.
מיקרוביום המעי מהווה תחום מחקר מרתק היכול לשמש לטיפול במחלות העור השונות. פרה-ביוטיקה (חומרים המזינים את חיידקי המעי), פרוביוטיקה, וסינביוטיקה (שילוב של פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה), המכוונים לשינוי מיקרוביום המעי יכולים לשמש כטיפולים שמטרתם הטבה במצב העור. ע״י השפעה לטובה על הבריאות של המעי ושל מיקרוביום המעי נוכל להשפיע לטובה על בריאות העור. באופן מעניין,מחקרים הראו שנטילת פרוביוטיקה שמיטיבה את המצב של מיקרוביום המעי, היא בעלת פוטנציאל לשפר מחלות עור רבות כמו אקנה, אטופיק דרמטיטיס, ופסוריאזיס. השפעות מיטיבות דומות על העור נצפו בנטילת פרה-ביוטיקה (חומרים המזינים את חיידקי המעי) וסינביוטיקה (שילוב של פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה). בנוסף, גם דיאטות שונות כמו הגבלה קלורית, או הדיאטה הים תיכונית הובילו לשיפור במחלות עור שונות כמו אקנה, אטופיק דרמטיטיס, ופסוריאזיס. למיקרוביום המעי יש אם כן תפקיד מפתח בהשפעה על בריאות העור, וע״י כך שנדאג למיקרוביום בריא, נוכל לשפר את מצב העור.

 

מקורות

1. De Pessemier B, Grine L, Debaere M, Maes A, Paetzold B, Callewaert C. Gut-Skin Axis: Current Knowledge of the Interrelationship between Microbial Dysbiosis and Skin Conditions. Microorganisms. 2021 Feb 11;9(2):353. doi: 10.3390/microorganisms9020353. PMID: 33670115; PMCID: PMC7916842.

2. Mahmud MR, Akter S, Tamanna SK, Mazumder L, Esti IZ, Banerjee S, Akter S, Hasan MR, Acharjee M, Hossain MS, Pirttilä AM. Impact of gut microbiome on skin health: gut-skin axis observed through the lenses of therapeutics and skin diseases. Gut Microbes. 2022 Jan-Dec;14(1):2096995. doi: 10.1080/19490976.2022.2096995. PMID: 35866234; PMCID: PMC9311318.

3. Daou H, Paradiso M, Hennessy K, Seminario-Vidal L. Rosacea and the Microbiome: A Systematic Review. Dermatol Ther (Heidelb). 2021 Feb;11(1):1-12. doi: 10.1007/s13555-020-00460-1. Epub 2020 Nov 10. PMID: 33170492; PMCID: PMC7859152

שתפו מאמר זה:

Picture of ד״ר דלית דרימן מדינה

ד״ר דלית דרימן מדינה

מומחית ברפואת המשפחה רפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית
טיפול אישי ומבוסס מדעית לסובלים ממחלות כרוניות

אודות