חיפוש

הקשר בין חיידק ההליקובקטר פילורי בקיבה לבין מחלת אלצהיימר

מחקר חדש ופורץ דרך שפורסם לאחרונה במגזין הרפואי Alzheimers and Dementia מצביע על קשר אפשרי בין זיהום נפוץ בקיבה ע״י החיידק הליקובקטר פילורי ובין הסיכון לפתח מחלת אלצהיימר - ובו נמצא כי בקרב 4,262,092 הנבדקים ללא דמנציה בתחילת תקופת המעקב, 40,455 פיתחו מחלת אלצהיימר לאחר מעקב ממוצע של 11 שנים.

מחלת אלצהיימר הינה מחלה קשה הפוגעת בכ-40 מיליון אנשים ברחבי העולם. בשנים האחרונות מתבצעים מחקרים רבים לגבי הגורמים למחלה. מחקר חדש ופורץ דרך שפורסם לאחרונה במגזין הרפואי Alzheimer's and Dementia מצביע על קשר אפשרי בין זיהום נפוץ בקיבה ע״י החיידק הליקובקטר פילורי ובין הסיכון לפתח מחלת אלצהיימר.

מטרת המחקר
המחקר נועד לבדוק האם לאנשים שסבלו מזיהום בקיבה ע״י החיידק הליקובקטר פילורי היה סיכון מוגבר לפתח מחלת אלצהיימר. החוקרים בחנו קבוצה גדולה של נבדקים תוך התבססות על נתונים רפואיים של אוכלוסייה בבריטניה, הכוללת למעלה מ-4 מיליון נבדקים בני 50 ומעלה.

ממצאי המחקר
בקרב 4,262,092 הנבדקים ללא דמנציה בתחילת תקופת המעקב, 40,455 פיתחו מחלת אלצהיימר לאחר מעקב ממוצע של 11 שנים. חשוב לציין כי זיהום בקיבה ע״י החיידק הליקובטר פילורי היה קשור בסיכון מוגבר של 11% לפתח מחלת אלצהיימר בקרב אנשים בני 50 ומעלה. סיכון זה הגיע לשיא של 24% בערך עשור לאחר הופעת הזיהום בקיבה ע״י החיידק הליקובקטר פילורי.
באופן מסקרן, השימוש בזיהום בסלמונלה כבקרה שלילית לחשיפה לזיהום לא הראה סיכון מוגבר למחלת אלצהיימר, מה שמספק אמינות לממצאים העיקריים של המחקר.

הרקע למחקר
ממצאי המחקר תואמים לרמזים קודמים שהתקבלו במחקרים תצפיתניים שהראו שמזהמים שונים, כולל החיידק הליקובקטר פילורי, עשויים למלא תפקיד בהתפתחות מחלת אלצהיימר. המזהמים הללו עשויים להגיע למוח דרך נתיבים שונים, מה שעלול להוביל לדלקת של תאי עצב, לנזק עצבי, ובסופו של דבר לתהליך של ניוון עצבי.
בהתחשב במגבלות המחקרים הקודמים, כולל גדלי מדגם קטנים ובעיות נוספות בשיטות המחקר, המחקר הנוכחי נועד להשלים את פערי הידע שהיו חסרים. המחקר הנוכחי הדגים עליה מתונה ועם זאת מובהקת סטטיסטית בסיכון לפתח מחלת אלצהיימר הקשור לזיהום בחיידק הליקובקטר פילורי.

כיוונים לעתיד והשלכות
המחקר הנוכחי לא רק מספק תובנות חשובות לגבי הקשר האפשרי בין זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי לבין מחלת האלצהיימר אלא גם נותן כיוון אפשרי למחקרים עתידיים ולהתערבויות אפשריות. המחקר מראה שהליקובקטר פילורי יכול להיות גורם סיכון למחלת אלצהיימר הניתן לשינוי.
בהסתכלות קדימה, המחקר סולל את הדרך למחקרים שיבחנו את ההשפעה והעלות-תועלת של התערבויות מכוונות, כמו תוכניות טיפול אישיות להכחדת זיהום בקיבה ע״י החיידק הליקובקטר פילורי. דבר זה יכול לפתוח ערוץ נוסף ליכולת המניעה והטיפול שלנו במחלת האלצהיימר, ולתת תקווה למיליוני אנשים ברחבי העולם.

חשיבות וחוזק המחקר
המחקר התבסס על נתונים קליניים של אוכלוסיה באנגליה ללא דמנציה בגיל 50 ומעלה ועקב אחריהם מ-1988 עד 2017. נעשה שימוש בשיטות מחקר קפדניות ביותר.
חוזקו של המחקר נובע מגודל המדגם שכלל מעל ארבעה מיליון נבדקים, ומכך שנלקחו בחשבון גורמים היכולים לערפל את תוצאות המחקר. ניתוחי רגישות נוספים תמכו עוד יותר בחוזקם של הממצאים הראשוניים של המחקר.

סיכום

לסיכום, המחקר מדגים קשר משמעותי בין זיהום קליני בחיידק הליקובקטר פילורי לבין סיכון מוגבר למחלת אלצהיימר. הממצא הזה פותח אפשרות של התערבויות עתידיות שייתכן ויוכלו להפחית את הסיכון לפתח מחלת אלצהיימר. המחקר מאיר את החשיבות של המשך בחינה של קשר בין מצבים רפואיים שנראים לכאורה לא קשורים, כמו במקרה הזה שבו נבחן הקשר בין זיהום ע״י חיידק בקיבה לבין התפתחות של מחלת אלצהיימר. מציאת קשרים כאלה בין מצבים רפואיים שונים תאפשר לנו מניעה וטיפול טובים יותר במחלות שעד כה לא היה להן טיפול יעיל.

שתפו מאמר זה:

ד״ר דלית דרימן מדינה

ד״ר דלית דרימן מדינה

מומחית ברפואת המשפחה רפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית
טיפול אישי ומבוסס מדעית לסובלים ממחלות כרוניות

אודות