נכון להיום, אוכלוסיית העולם המערבי סובלת ממגיפה של מחלות כרוניות כגון: השמנה, סוכרת מסוג 2, טרשת העורקים, מחלות לב, שבץ, מחלות אוטואימוניות, יתר לחץ דם, סרטן, אוסטאופורוזיס, ורבות אחרות, ומספרן של המחלות הללו עולה במהירות גם במדינות המתפתחות.
בניגוד בולט לכך, השמנה ומחלות העולם המודרני הן נדירות או כמעט ואינן קיימות באוכלוסיות של ציידים-לקטים ובאוכלוסיות מסורתיות נוספות שאינן מערביות. בנוסף, באוכלוסיות הציידים-לקטים אופייניות רמות נמוכות של אינסולין בדם ורגישות מצויינת לאינסולין, אבל רק כל עוד האנשים הללו נצמדים לדיאטה ה״פליאוליטית״ המסורתית שלהם. אחרת, כאשר אנשים אלו עוברים ל״דיאטה מערבית״ הדבר גורם לעליה דרמטית בתנגודת לאינסולין, לרמות מוגברות של אינסולין בדם, להשמנה, לסוכרת מסוג 2, ליתר לחץ דם, לסרטן, ולמחלות רבות נוספות. מנגד, חזרה לתזונה מסורתית פליאוליטית קשורה בשיפור ניכר בתנגודת לאינסולין וברמות האינסולין בצום, ובאיזון של רמות הסוכר ושל פרופיל השומנים בדם. הטענה של המתנגדים לדיאטה הפליאוליטית שאנשים בתקופת האבן לא חיו מספיק שנים כדי לפתח את המחלות הכרוניות הללו אינה מדוייקת. נתונים מרובים על אוכלוסיות של ציידים-לקטים מצביעים על כך שגיל התמותה במרבית הבוגרים הוא סביב העשור השביעי. בניגוד לרוב האוכלוסייה המערבית, אנשים אלו נוטים להיות בריאים עד לגיל מבוגר. הסיבות לתמותה שלהם הן בעיקר מחלות זיהומיות, בעוד שהמחלות הכרוניות הן יחסית נדירות.
חוקרים רבים העלו את הטענה שחוסר ההתאמה בין הפיזיולוגיה העתיקה שלנו לבין הדיאטה המערבית ואורח החיים שלנו היא בעלת תפקיד מפתח בהתפתחות רבות מהמחלות הכרוניות של העולם המודרני. אך נותרת השאלה: כיצד הדיאטה ואורח החיים שלנו גורמים או תורמים לתהליך הזה?
לפי מחקר שפורסם ב2019 בעיתון הרפואי ״סוכרת, תסמונת מטבולית, והשמנה: מטרות וטיפול״ השינויים המשמעותיים בדיאטה ובאורח החיים שחלו בעשורים האחרונים של ההיסטוריה האנושית מובילים להפרעות מטבוליות חמורות, שיש להן תפקיד מרכזי בהתפתחות מחלות העידן המודרני (1).
הבדלים חשובים בין הדיאטה הפליאוליטית לבין הדיאטה המערבית
יצורים חיים משגשגים בצורה הטובה ביותר בסביבה ובאכילת הדיאטה שאליהן התרגלו במהלך האבולוציה. בני האדם אינם יוצאי דופן מבחינה זו. כמו כל זני בעלי החיים, בני האדם של העת הנוכחית מותאמים גנטית לסביבה בה אבות אבותיהם שרדו ובה ההרכב הגנטי שלהם נבחר. תהליך ההתאמה האבולוציוני יצר מטבוליזם ספציפי, שהותאם לסביבה.
בהשוואה של 229 דיאטות של ציידים-לקטים מרחבי העולם נמצא שהדיאטות הללו עשירות יותר בחלבון, נמוכות יותר בפחמימות,וגבוהות יותר בשומן בהשוואה לדיאטות המערביות המקובלות כיום. דיאטות הציידים-לקטים כללו בעיקר בשר ציד, דגים, ומזונות צמחיים לא מתורבתים כמו שורשים, פקעות, עשבי בר, פירות יער, אגוזים, ירקות, פירות, ומעט דבש, בעוד שדגנים, סוכרים מעובדים, ומוצרי חלב לא היו חלק מהדיאטה. יתרה מזאת, כל המזונות הפחמימתיים (מלבד הדבש) שנאכלו בתקופה הפליאוליטית היו בעלי אינדקס גליקמי נמוך, ובעלי השפעה נמוכה על הפרשת האינסולין. מאחר וההשפעה של חלבון ושומן על ייצור האינסולין היא קטנה גם כן, רמות הגלוקוז והאינסולין שלאחר הארוחה היו נמוכות במהלך רוב האבולוציה האנושית.
עם המהפיכה החקלאית לפני כ-10,000 שנה ובייחוד מאז המהפיכה התעשייתית לפני 250 שנה, תזונת האדם השתנתה באופן ניכר. נכון להיום, לפחמימות ישנו תפקיד מרכזי ביותר בדיאטת האדם. הדיאטה המערבית מכילה כמויות גדולות של מזונות פחמימתיים עם אינדקס גליקמי גבוה והשפעה גבוהה על אינסולין כמו דגנים מעובדים, תירס, תפוחי אדמה, וסוכרים (בייחוד סוכרוז ופרוקטוז). גלוקוז, שמגיע ממקורות פחמימתיים, בייחוד ממזונות עמליניים ומסוכרים, הוא כיום מקור האנרגיה העיקר בתזונת האדם ומהווה כ-40-75% מצריכת האנרגיה. יתרה מזאת, כתוצאה משיטות החקלאות המודרניות, הדיאטה המערבית מכילה כמויות עודפות של חומצות שומן מסוג אומגה 6 ורק כמות קטנה של חומצות שומן מסוג אומגה 3 מה שמוביל ליחס לא בריא של חומצות שומן מסוג אומגה 6 לחומצות שומן מסוג אומגה 3 של עשרים לאחת במקום יחס מאוזן של אחת לאחת שהיה בתקופה הפליאוליטית. הצריכה של אומגה 6 עלתה באופן דרמטי בעולם המערבי בייחוד בצורה של שמני זרעים (כמו שמן קנולה, ושמן תירס). דיאטה עשירה בחומצות שומן מסוג אומגה 6 היא דיאטה שמעודדת דלקת ומעודדת קרישיות יתר, והיא תוארה כגורמת להתפתחות של מספר מחלות של העידן המודרני כולל סוכרת מסוג 2, מחלות לב כליליות, סרטן, השמנה, מחלות מעי דלקתיות, דיכאון, מחלת אלצהיימר ועוד.
חוסר התאמה גנטית
בעוד שתזונת האדם השתנתה באופן ניכר במהלך ה-10,000 שנה האחרונות, ובייחוד במהלך ה-250 השנים האחרונות, הגנום האנושי נשאר ברובו הגדול ללא שינוי. שינויים בדיאטה ובאורח החיים התרחשו בקצב מהיר מדי מכדי לאפשר לגנום האנושי להתאים את עצמו, ובשל כך, בני האדם עדיין מותאמים מבחינה ביולוגית לסביבה של אבותיהם בטרם המהפיכה החקלאית.
השינויים הניכרים בדיאטה ובאורח החיים בהיסטוריה האנושית הקרובה גורמים להפרעות מטבוליות חמורות כולל ייצור מוגבר של נגזרות חמצן פעילות ולחץ חמצוני, רמות גבוהות של אינסולין ותנגודת לאינסולין, דלקת כרונית, והפעלה לא תקינה של מערכות ביולוגיות כמו מערכת העצבים הסימפטטית, שלכולן יש תפקיד חשוב בהתפתחות מחלות העידן המודרני.
מה אנחנו יכולים לעשות?
- אימוץ של אורח חיים המותאם לגנטיקה שלנו, כולל דיאטה ופעילות גופנית, יכול לעזור למנוע או להגביל את התפתחות ההשמנה ומחלות העולם המודרני. התפיסה הזו מעוגנת במספר מחקרים בבני אדם ובחיות שהראו שדיאטה ים תיכונית או פליאוליטית המכילה מזונות כמו בשר,דגים,ביצים, פירות וירקות טריים, שורשים, פקעות,אגוזים, וזרעים, היא בעלת השפעות מיטיבות ביותר על גורמי הסיכון למחלות העידן המודרני.
- ככל הנראה חשוב עוד יותר מהמזונות שהדיאטות הללו מכילות הם המזונות שהדיאטות הללו אינן מכילות, בייחוד מזונות פחמימתיים עם עומס גליקמי גבוה, כמו דגנים מעובדים, סוכר, תירס, ופרוקטוז מעובד, ומזונות עם תכולה גבוהה של חומצות שומן מסוג אומגה 6. בשל כך האיכות ולא הכמות של השומן והפחמימות בדיאטה היא החשובה.
מקורות:
(1)
Kopp W. How Western Diet And Lifestyle Drive The Pandemic Of Obesity And Civilization Diseases. Diabetes Metab Syndr Obes. 2019 Oct 24;12:2221-2236. doi: 10.2147/DMSO.S216791. PMID: 31695465; PMCID: PMC6817492.
