חיפוש

מהו המעי הדליף ואיך הוא יכול לפגוע בבריאותנו?

במשך שנים רבות חשדו בכך שמחלות רבות מתפתחות כתוצאה מפגיעה במחסום המעי (מעי דליף), אם כי העדויות המחקריות לכך היו דלות. אך בשנים האחרונות החלו להתפרסם מחקרים רבים שמצביעים על כך שפגיעה במחסום המעי יכולה להוביל להתפתחות של מחלות כרוניות כמו צליאק, סוכרת, ודלקת פרקים באנשים שקיימת אצלם רגישות גנטית למחלות הללו.

מהו מחסום המעי?

אנחנו אוכלים מזון דרך הפה, משם המזון עובר לושט, לקיבה, ולמעי הדק והגס,וחומרי הפסולת מופרשים דרך פי הטבעת.ניתן להסתכל על מערכת העיכול כעל צינור בעל 2 פתחים: הפה ופי הטבעת. למעשה מה שנמצא בתוך הצינור יכול להיחשב כסביבה שמחוץ לגוף שלנו.ואכן מה שנמצא בתוך הצינור יכול לחדור לגופנו ולזרם הדם רק אם הוא יצליח לחדור דרך מחסום המעי.למעשה שטח הפנים של המעי מהווה את המחסום הגדול ביותר בינינו לבין הסביבה החיצונית שלנו, שטחו מוערך כשטחו של מגרש טניס, והוא גדול בהרבה ממחסום העור שלנו.
מחסום המעי פועל כגדר בעלת חדירות חלקית. הוא מגן על הגוף שלנו ע״י כך שהוא חדיר לחומרי מזון אך מונע חדירה של חומרים כמו רעלים וחיידקים מזיקים.בנוסף הוא מונע חדירה של מרכיבים במזון שגופנו לא יכול להשתמש בהם, וחומרים אלה משמשים כמזון לחיידקי המעי או שהם מופרשים בצואה.

 

כיצד בנוי מחסום המעי?

מחסום המעי מורכב משכבת תאים אחת הנקראת תאי אפיתל, מעליה ישנה שכבה של ריר, ומתחתיה יש שכבה תומכת .

שכבת הריר: שכבת הריר יוצרת שכבת הגנה שמצפה את תאי המעי, ומונעת מחיידקים וממזיקים אחרים לחדור דרך תאי המעי.
שכבת תאי המעי: זוהי שכבה של תאים הנקראים תאי אפיתל המצפה את דופן המעי. היא מורכבת משכבה של תא בודד, והתאים קשורים זה לזה בקשרים הדוקים.
השכבה התומכת: שכבה זו המצויה מתחת לתאי האפיתל.בשכבה זו, תאים שונים של מערכת החיסון משחקים תפקיד חשוב בהגנה מחומרים ומפולשים מזיקים.
למעשה במעי מצויים 80% ממערכת החיסון שלנו.

 

מה התפקיד של מערכת החיסון במחסום המעי?

התאים הללו פועלים כשומרים שמוכנים לפעולה בכל רגע. יש להם מגוון תפקידים שכוללים:
● סילוק של חומרים מזיקים
● תפקיד מאזן, כך שלא נוצרים תהליכים דלקתיים כנגד חומרי מזון וכנגד חיידקי מעי רצויים (1).
● יחסי גומלין עם חיידקי המעי הרצויים, וכתוצאה מיחסי הגומלין הללו מופרשים חומרים שמגבירים את תפקודו של מחסום המעי (2).

 

מה התפקיד של חיידקי חלל המעי במחסום המעי?

לחיידקי המעי יש מגוון תפקידים שכוללים:שיפור של העיכול, שיפור של ספיגת המזון, ייצור של ויטמינים שונים, והגנה מפני שגשוג יתר של חיידקים מזיקים. בחיות מעבדה נצפה שלחיידקי המעי היה תפקיד בהתחדשות שכבת תאי המעי. ולעומת זאת, בחיות בהן לא היו חיידקים במעי, המעי היה פגיע יותר לנזק.

 

מה קורה כשמחסום המעי נפגע ומתפתח מעי דליף?

כאשר מתרחשת פגיעה במחסום המעי, חלק מתכולת המעי יכול לחדור דרך דופן המעי.כתוצאה מכך מלבד חומרי המזון הרצויים חודרים לדופן המעי חלקי מזון לא מעוכלים, חיידקים לא רצויים והתוצרים שלהם, וחומרים רעילים.
כאשר החומרים הלא רצויים הללו חודרים דרך מחסום המעי, תאי מערכת החיסון שיושבים במעי מוכנים לפעולה, מזהים אותם כפולשים זרים ויוצרים כנגדם תגובה חיסונית שמובילה לתהליך דלקתי לא רצוי שיכול להיות מקומי או באיברים שונים בגוף.

 

מה גורם לפגיעה במחסום המעי ומה קורה בעקבות כך?

אחת המעבדות המובילות את המחקר בתחום זה היא מעבדתו של פרופ׳ אלסיו פסאנו מאיטליה והוא מתאר את ממצאי מחקריו ב-2 מאמרים מ-2019 ומ-2020 (3,4).
במעבדתו של פרופ׳ פסאנו מצאו שקיימים 2 גורמים עיקריים שיכולים להוביל לפגיעה במחסום במעי ולמעי דליף:
● חשיפה לגלוטן
● חוסר איזון של חיידקי המעי המכונה דיסביוזיס.
בעקבות החשיפה לאחד משני הגורמים הללו משתחרר מתאי המעי חלבון שנקרא זונולין.

 

מה קורה בעקבות שחרור חלבון הזונולין?

● חלבון הזונולין גורם לכך שהקשרים ההדוקים בין תאי ציפוי המעי נפתחים ומחסום המעי נפגע.
● בעקבות כך חודרים מחלל המעי לדופן המעי חומרים שלא אמורים היו לחדור את מחסום המעי.
● חדירת החומרים מובילה לתהליך דלקתי שמחמיר עוד יותר את חדירות המעי.
● הדבר מוביל להפעלה לא תקינה של המערכת החיסונית.

 

מה קורה בעקבות ההפעלה הלא תקינה של מערכת החיסון?

באנשים עם נטיה גנטית מסויימת יכולות להתפתח מחלות אוטואימוניות שונות בעקבות הפגיעה במחסום המעי והתפתחות המעי הדליף. מחקרים רבים הראו שבשלב הראשון מתרחשת הפגיעה במחסום המעי ורק בעקבות זאת מתפתחת המחלה האוטואימונית.כלומר התנאי הראשון לכך שתתפתח המחלה האוטואימונית הוא שתהיה פגיעה במחסום המעי ויתפתח מעי דליף. מספר מחלות אוטואימוניות נחקרו לעומק:

1. מחלת צליאק

מחלת הצליאק היא מחלה אוטואימונית ייחודית שבה זוהו גם הגנטיקה הייחודית שלה (HLA-DQ2/DQ8 ), גם הנוגדן הייחודי שלה ( tTG2) , וגם הגורם הסביבתי שמוביל להתפתחותה (חשיפה לגלוטן).
במעבדתו של פרופ׳ פסאנו הדגימו שחשיפה לגליאדין (שהוא מרכיב של הגלוטן) גורמת לפגיעה במחסום המעי. התהליך מתרחש ע״י כך שהגליאדין נקשר לקולטן על תאי המעי, בעקבות כך משתחרר חלבון הזונולין ומתרחשת פגיעה במחסום המעי.
בעקבות חדירת חלקיקי הגליאדין לדופן המעי מופעלת המערכת החיסונית, והנוגדנים שמתפתחים תוקפים את רירית המעי.כך נוצרת הסערה המושלמת שמחמירה את עצמה וגורמת לנזק למעי שאופייני למחלת הצליאק.
ברגע שמחלת הצליאק מאובחנת, הטיפול הוא הימנעות מוחלטת מגלוטן. רק ע״י ההימנעות המוחלטת מתאפשרת ההחלמה של רקמת המעי ונמנעים הסיבוכים של המחלה.

 

2. סוכרת נעורים (סוכרת מסוג 1)

סוכרת מסוג 1 היא מחלה אוטואימונית שמופיעה לרוב בגיל הילדות ומתאפיינת בהרס תאי אי מסוג בטא בלבלב.בעקבות כך החולים נזקקים לאינסולין לכל חייהם.
במחקרים שבוצעו במעבדתו של פרופ׳ פסאנו נמצא שלנבדקים עם סוכרת מסוג 1 ולקרובי המשפחה שלהם מדרגה 1 היו רמות מוגברות של זונולין יחסית לקבוצת הביקורת. ככל שרמות הזונולין היו גבוהות יותר כך מחסום המעי היה חדיר יותר. במודלים של חיות נצפה שהעליה בזונולין הקדימה את הופעת הסוכרת מסוג 1: כלומר היתה עליה בחדירות מחסום המעי שהקדימה את הופעת הנוגדנים העצמיים של הסוכרת. במודל חיה זה, כאשר חסמו את הקולטן לזונולין במעי וע״י כך מנעו את חדירות מחסום המעי, הדבר הוביל לכך שהצליחו למנוע את התהליך האוטואימוני ואת הופעת הסוכרת.
מה הוביל לרמות הגבוהות של חלבון הזונולין בחולי הסוכרת מסוג 1: החוקרים מעריכים ששני גורמים עיקריים הובילו לכך:
● חוסר איזון של חיידקי המעי
● חשיפה לגלוטן: לפחות אצל חלק מהחולים נמצא קשר בין חשיפה לגלוטן בחלון הזמן של גיל 4-7 חודשים לבין התפתחות הסוכרת בהמשך.

 

3. דלקת פרקים

מאמר מ-2021 בחן מה התפקיד של מחסום המעי בדלקת פרקים (5). החוקרים הראו שבדיקות דם שבדקו נזק למחסום המעי ( כמו מציאת חלקי חיידקי המעי בדם) היו גבוהות בחולים עם דלקת פרקים פעילה בהשוואה לנבדקים בריאים.נמצא גם קשר בין חומרת הממצאים בדם לבין חומרת דלקת הפרקים.
במודלים של חיות ניתן היה להדגים שהפגיעה במחסום המעי וכן שינויים דלקתיים בדופן המעי היו קיימים כבר בשלבים המוקדמים ביותר של דלקת הפרקים. בנוסף הודגם במחקר שישנם חיידקים מסויימים במעי שמופיעים בשכיחות יתר אצל חולים עם דלקת פרקים ויכולים לגרום לפגיעה בדופן המעי, למשל חיידק מסוג פרבוטלה.
המחקר גם הדגים שאם מונעים את חדירות מחסום המעי ( ע״י חומר שחוסם את הקולטנים לזונולין) ניתן להפחית את הנפיחות בפרקים במודלים של חיה.
המחקר מדגיש את העובדה שעד היום ידועים רק 2 גורמים שיכולים לגרום להפרשת הזונולין שמגבירה את חדירות מחסום המעי והם: גלוטן וחלקי חיידקים.

 

4. מחלות מעי דלקתיות

פגיעה במחסום המעי הוכחה כבעלת תפקיד מפתח בהתפתחות של מחלת קרוהן ומחלת קוליטיס כיבית. במודלים של קוליטיס בחיה נצפתה פגיעה במחסום המעי שהקדימה את התפתחות הקוליטיס. וטיפול ע״י חוסמים של הקולטן לזונולין הוביל לירידה משמעותית בחומרת המחלה (6). לכן טיפול שיחזיר את התפקוד התקין של מחסום המעי הדק יכול להיות אופציה עתידית לטיפול בקוליטיס.

 

5. טרשת נפוצה

בחולים עם טרשת נפוצה הודגמה פגיעה במחסום המעי (6). בחולים עם מחלה מתקדמת נמצאו בדם רמות מוגברות של זונולין ואילו בחולים שאצלם המחלה היתה בהפוגה היו רמות זונולין דומות לאלה של קבוצת הביקורת. במודל חיה של טרשת נפוצה הדגימו שהפגיעה במחסום המעי והעליה ברמות הזונולין במעי הקדימו את הופעת התסמינים הנוירולוגים של המחלה.

 

6. הפרעות מטבוליות והשמנה

במודל של עכברים שמנים נצפתה פגיעה במחסום המעי (6).3 מחקרים בבני אדם הראו רמות מוגברות של זונולין בדם בנבדקים שמנים בהשוואה לנבדקים לא שמנים.במחקר שבדק את חיידקי המעי במטופלים שמנים הודגם קשר בין רמה מוגברת של חיידקי המעי לבין רמות הזונולין בדם.המחקר מעלה את האפשרות שהשינויים הללו בחיידקי המעי מובילים להפרשה של זונולין, ובעקבות כך לפגיעה במחסום המעי, לחדירת תוצרים של חיידקים לזרם הדם, ולהתפתחות של דלקת כרונית.

 

7. מחלות הקשורות לגלוטן שאינן צליאק

מלבד צליאק קיימות עוד שתי מחלות בהן יש רגישות לגלוטן. גם בשתי מחלות אלה תוארה פגיעה במחסום המעי לפי מאמר סקירה מ-2019 (7).

● אלרגיה לחיטה
אלרגיה לחיטה היא מחלה שקיימת בעיקר בילדים ונוטה להשתפר בבגרות. הסימפטומים יכולים להיות קלים כמו אטופיק דרמטיטיס, אסטמה, כאבי בטן, שלשול, והקאות, או מסכני חיים כמו תגובה אנפילקטית.מחקרים שונים הראו שכשיש אלרגיה לחיטה, חשיפה לחיטה מובילה לפגיעה במחסום המעי.

● רגישות לגלוטן/חיטה שאינה צליאק
רגישות לגלוטן/חיטה שאינה צליאק מתאפיינת בסימפטומים של מערכת העיכול כמו כאבי בטן, שלשול, ונפיחות בבטן, וכן בסימפטומים מחוץ למערכת העיכול כמו עייפות, ״ערפול מחשבתי״, כאבי ראש, וחרדה שמופיעים בעקבות אכילת מזון שמכיל גלוטן/חיטה, כאשר נשללו מחלת צליאק או אלרגיה לחיטה (8,9). הסימפטומים נעלמים לאחר שמתמידים בדיאטה ללא גלוטן, וחוזרים כאשר שוב אוכלים גלוטן (8).
מספר מחקרים הראו שבמחלה זו יש פגיעה במחסום המעי. מחקר אחד הראה שמופיעה פגיעה במחסום המעי בעקבות החשיפה לגליאדין (מרכיב של הגלוטן) שדומה בחומרתה לזו שמופיעה בצליאק (10). מחקר אחר הראה שישנה פגיעה במחסום המעי שמופיעה דקות לאחר חשיפה לחיטה (11).
מחקרים נוספים הראו שבדמם של הסובלים ממחלה זו קיימים ממצאים כמו חלבונים מסויימים ונוגדנים מסויימים המעידים שהיתה חדירה של חיידקי המעי לזרם הדם (12). כאשר הסובלים מהמחלה נמנעו לחלוטין מחיטה,שיפון,ושעורה היתה ירידה משמעותית ברמה בדם של החלבונים והנוגדנים שקשורים בחדירה של חיידקים ותוצריהם דרך מחסום המעי, מה שמעיד שמחסום המעי שב לתפקד כראוי.התוצאות הללו מחזקות את ההשערה שמה שתורם לסימפטומים של הסובלים ממחלה זו הוא פגיעה במחסום המעי שמובילה לחדירה של חיידקי המעי ותוצריהם לזרם הדם.

 

סיכום

בשנים האחרונות יצאו מחקרים מרובים שמצביעים על הקשר בין פגיעה במחסום המעי (מעי דליף), לבין מחלות כרוניות שונות.
שני הגורמים העיקריים שנמצאו קשורים לפגיעה במחסום המעי הם חשיפה לגלוטן, וחוסר איזון של חיידקי המעי (דיסביוזיס).
מה אתם יכולים לעשות כדי למנוע את הפגיעה במחסום המעי?
אם יש לכם רגישות לגלוטן,צליאק , או אלרגיה לחיטה הימנעו מגלוטן.
אם יש לכם מחלה אוטואימונית, או קרובים מדרגה ראשונה עם צליאק או סוכרת נעורים כדאי לשקול להימנע מגלוטן.
הקפידו על תזונה ידידותית למעי: תזונה אמיתית ללא אוכל מתועש, שמכילה מגוון מזונות כמו: ירקות, מעט פירות, מוצרים מהחי, ושמנים בריאים. וכן תוספת של מזונות פרוביוטים כמו כרוב כבוש וקימצ׳י.תזונה זו תוביל לאיזון של חיידקי המעי שלכם.
אם אתם סובלים מאחת המחלות שהוזכרו או מסימפטומים של מערכת העיכול כדאי לפנות לרופא ולברר אם יש לכם רגישות לגלוטן או חוסר איזון של חיידקי המעי ולטפל בהתאם.

 

מקורות

1. Denning TL, Wang YC, Patel SR, Williams IR, Pulendran B. Lamina propria macrophages and dendritic cells differentially induce regulatory and interleukin 17-producing T cell responses. Nat Immunol. 2007 Oct;8(10):1086-94. doi: 10.1038/ni1511. Epub 2007 Sep 16. PMID: 17873879.

2. Kuhn K.A., Schulz H.M., Regner E.H., Severs E.L., Hendrickson J.D., Mehta G., Whitney A.K., Ir D., Ohri N., Robertson C.E., et al. Bacteroidales recruit IL-6-producing intraepithelial lymphocytes in the colon to promote barrier integrity. Mucosal Immunol. 2018;11:357–368. doi: 10.1038/mi.2017.55.


3. Valitutti F, Fasano A. Breaking Down Barriers: How Understanding Celiac Disease Pathogenesis Informed the Development of Novel Treatments. Dig Dis Sci. 2019 Jul;64(7):1748-1758. doi: 10.1007/s10620-019-05646-y. PMID: 31076989; PMCID: PMC6586517.

4. Wood Heickman LK, DeBoer MD, Fasano A. Zonulin as a potential putative biomarker of risk for shared type 1 diabetes and celiac disease autoimmunity. Diabetes Metab Res Rev. 2020 Jul;36(5):e3309. doi: 10.1002/dmrr.3309. Epub 2020 Mar 31. PMID: 32162764; PMCID: PMC7340576.

5. Matei DE, Menon M, Alber DG, Smith AM, Nedjat-Shokouhi B, Fasano A, Magill L, Duhlin A, Bitoun S, Gleizes A, Hacein-Bey-Abina S, Manson JJ, Rosser EC; ABIRISK Consortium, Klein N, Blair PA, Mauri C. Intestinal barrier dysfunction plays an integral role in arthritis pathology and can be targeted to ameliorate disease. Med (N Y). 2021 Jul 9;2(7):864-883.e9. doi: 10.1016/j.medj.2021.04.013. PMID: 34296202; PMCID: PMC8280953.

6. Sturgeon C, Fasano A. Zonulin, a regulator of epithelial and endothelial barrier functions, and its involvement in chronic inflammatory diseases. Tissue Barriers. 2016 Oct 21;4(4):e1251384. doi: 10.1080/21688370.2016.1251384. PMID: 28123927; PMCID: PMC5214347.

7. Cardoso-Silva D, Delbue D, Itzlinger A, Moerkens R, Withoff S, Branchi F, Schumann M. Intestinal Barrier Function in Gluten-Related Disorders. Nutrients. 2019 Oct 1;11(10):2325. doi: 10.3390/nu11102325. PMID: 31581491; PMCID: PMC68353.

8. Al-Toma A., Volta U., Auricchio R., Castillejo G., Sanders D.S., Cellier C., Mulder C.J., Lundin K.E.A. European Society for the Study of Coeliac Disease (ESsCD) guideline for coeliac disease and other gluten-related disorders. United Eur. Gastroenterol. J. 2019;7:583–613. doi: 10.1177/2050640619844125

9. Roszkowska A., Pawlicka M., Mroczek A., Bałabuszek K., Nieradko-Iwanicka B. Non-Celiac Gluten Sensitivity: A Review. Medicina
(Kaunas) 2019;55:222. doi: 10.3390/medicina5506022

10. Hollon J., Puppa E.L., Greenwald B., Goldberg E., Guerrerio A., Fasano A. Effect of gliadin on permeability of intestinal biopsy explants from celiac disease patients and patients with non-celiac gluten sensitivity. Nutrients. 2015;7:1565–1576. doi: 10.3390/nu7031565.

11. Fritscher-Ravens A., Schuppan D., Ellrichmann M., Schoch S., Röcken C., Brasch J., Bethge J., Böttner M., Klose J., Milla P.J. Confocal endomicroscopy shows food-associated changes in the intestinal mucosa of patients with irritable bowel syndrome. Gastroenterology. 2014;147:1012–1020. doi: 10.1053/j.gastro.2014.07.046.

12. Uhde M., Ajamian M., Caio G., De Giorgio R., Indart A., Green P.H., Verna E.C., Volta U., Alaedini A. Intestinal cell damage and systemic immune activation in individuals reporting sensitivity to wheat in the absence of coeliac disease. Gut. 2016;65:1930–1937. doi: 10.1136/gutjnl-2016-311964.

 

שתפו מאמר זה:

Picture of ד״ר דלית דרימן מדינה

ד״ר דלית דרימן מדינה

מומחית ברפואת המשפחה רפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית
טיפול אישי ומבוסס מדעית לסובלים ממחלות כרוניות

אודות