חיפוש

סובלות מדלקות חוזרות בדרכי השתן? אולי זה קשור לבריאות המעי שלכן

זיהומים חוזרים בדרכי השתן יכולים לשבש את איכות החיים של נשים רבות. הזיהומים הללו, שבמקרים רבים נגרמים ע״י החיידק אי קולי (ובאופן ספציפי: אי קולי אורופתוגני), יכולים לגרום לחוסר נוחות, כאבים, ושימוש תכוף באנטיביוטיקה.

במאמר שהופיע במרץ 22 במגזין הרפואי Nature Microbiology, חוקרים מביה״ס לרפואה מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס החליטו לחקור האם קיים קשר בין זיהומים חוזרים בדרכי השתן לבין מיקרוביום המעי.

 

המחקר

במחקר שבוצע במשך שנה, החוקרים בחנו שתי קבוצות של נשים: נשים שהיתה להן היסטוריה של זיהומים חוזרים בדרכי השתן (15 נשים), ונשים שמעולם לא סבלו מזיהום בדרכי השתן (16 נשים). לצורך קבלת מידע מקיף, החוקרים אספו מדי חודש דגימות שתן, דם, וצואה ממשתתפות המחקר. במהלך תקופת המחקר, התרחשו בסה״כ 24 אירועים של זיהומים בדרכי השתן וכולם התרחשו בקבוצת הנשים שהייתה להן היסטוריה של זיהומים חוזרים בדרכי השתן.

 

ממצאי המחקר העיקריים

1. הבדלים במיקרוביום המעי: המחקר הראה הבדלים בולטים בהרכב מיקרוביום המעי בין הנשים עם היסטוריה של זיהומים בדרכי השתן לבין הנשים שלא היו להן מעולם זיהומים בדרכי השתן. אצל הנשים עם היסטוריה של זיהומים חוזרים בדרכי השתן נצפה מיקרוביום מעי עם מגוון קטן יותר של מיקרובים, ועם כמות קטנה יותר של חיידקים המייצרים את החומר בוטיראט, שהוא חומר בעל תכונות נוגדות דלקת. השינוי הזה בהרכב המיקרוביום היה דומה לשינוי שרואים במצבים דלקתיים אחרים כמו מחלות מעי דלקתיות ( כמו קרוהן, וקוליטיס כיבית).

2. הבדלים בתגובה החיסונית: כאשר החוקרים בחנו את תאי הדם של הנבדקות הם מצאו הבדלים בתגובה החיסונית בין שתי הקבוצות. בקבוצה של הנשים עם היסטוריה של זיהומים חוזרים בדרכי השתן נמצא שמספר מדדים הקשורים לדלקת היו מוגברים בדמן, דבר היכול להעיד על כך שהתגובה החיסונית שלהן שונה מזו של הנשים שמעולם לא סבלו מדלקות בדרכי השתן.

3. זנים של אי קולי: החיידק אי קולי הוא מחולל נפוץ של זיהומים בדרכי השתן. באופן מפתיע, המחקר הדגים שאוכלוסיית האי קולי במעי ובכיס השתן היתה דומה בשתי הקבוצות הן מבחינת מספר החיידקים והן מבחינת הזנים הספציפיים של החיידקים. הדבר מצביע על כך שהנוכחות של אי קולי לבדה ככל הנראה אינה גורם הסיכון העיקרי לזיהומים חוזרים בדרכי השתן.

4. אי קולי עמיד: אחד הגילויים המעניינים במחקר היה שבמקרים רבים זני האי קולי הגורמים לדלקות בדרכי השתן נותרו המעי ולא הוכחדו לחלוטין ע״י הטיפול באנטיביוטיקה. הממצאים הללו מעלים שאלות בנוגע ליעילות הטיפול האנטיביוטי בהכחדת החיידקים הללו.

5. השימוש באנטיביוטיקה: בעוד שהטיפול באנטיביוטיקה הוביל באופן זמני לירידה בעושר החיידקים במעי, השפעה זו לא היתה ממושכת, ולא נמצא מתאם משמעותי בין השימוש באנטיביוטיקה לתדירות הזיהומים בדרכי השתן.

 

השלכות

מחקר זה מדגיש את יחסי הגומלין המורכבים בין מיקרוביום המעי, מערכת החיסון, וזיהומים חוזרים בדרכי השתן בנשים. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהנטיה לזיהומים חוזרים בדרכי השתן יכולה להיות מושפעת ממספר גורמים, כולל שינויים במיקרוביום המעי, שינויים בתגובות של מערכת החיסון, והמשך שגשוג וחוסר הכחדה של זנים של אי קולי במעי הגורמים לזיהומים בדרכי השתן.
מחקר זה פותח דלתות למחקרים נוספים שיבדקו את ״ציר המעי-שלפוחית שתן״, שמהווה קשר אפשרי בין בריאות המעי לזיהומים בדרכי השתן. המחקר גם מעורר את הצורך בבחינה מחודשת של הטיפול באנטיביוטיקה לזיהומים חוזרים בדרכי השתן, ואת הפוטנציאל לטיפולים מבוססי מיקרוביום כדי לייצר מיקרוביום בריא במעי, מה שיוביל בסופו של דבר להפחתת הסיכון לזיהומים חוזרים בדרכי השתן.

 

לסיכום

ההבנה של תפקיד המיקרוביום בזיהומים החוזרים בדרכי השתן מציעה דרכים מבטיחות למניעה ולטיפול בזיהומים המטרידים הללו. בעוד שדרושים מחקרים נוספים על מנת להבין במלואה את המורכבות של היחסים הללו בין מיקרוביום המעי לזיהומים בדרכי השתן, המחקר הנוכחי מספק תובנות חשובות בנוגע לדרכי ההתמודדות עם זיהומים חוזרים בדרכי השתן אצל נשים.

 

מקורות

Worby, C.J., Schreiber, H.L., Straub, T.J. et al. Longitudinal multi-omics analyses link gut microbiome dysbiosis with recurrent urinary tract infections in women. Nat Microbiol 7, 630–639 (2022).

שתפו מאמר זה:

Picture of ד״ר דלית דרימן מדינה

ד״ר דלית דרימן מדינה

מומחית ברפואת המשפחה רפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית
טיפול אישי ומבוסס מדעית לסובלים ממחלות כרוניות

אודות