חיפוש

סובלים מחרדה חברתית? אולי המפתח טמון בחיידקי המעי שלכם

הפרעת חרדה חברתית הינה מצב בריאותי נפשי מאתגר המאופיין בפחד מוגזם ממצבים חברתיים. הבנת היסודות הביולוגיים של תופעה זו הינה חמקמקה, אך מחקר פורץ דרך שופך אור על שחקן אפשרי בהפרעה: המיקרובים הנמצאים במעי (מיקרוביום המעי).

החוקרים גילו שהשתלה של חיידקי מעי מאנשים הסובלים מהפרעת חרדה חברתית לעכברים מעוררת אצל העכברים פחד חברתי מוגבר. הממצא הזה מציע הסתכלות חדשה על השורשים הביולוגיים של הפרעה זו.

 

הקשר בין המיקרובים לבין חרדה חברתית:

המחקר שהתפרסם במגזין הרפואי PNAS בחן את התפקיד של מיקרוביום המעי בהפרעת חרדה חברתית. באמצעות טכניקות ריצוף גנטי מתקדמות, החוקרים זיהו הבדלים ברורים בין המיקרוביום של אנשים עם הפרעת חרדה חברתית לבין קבוצת ביקורת בריאה. כדי לבחון את ההשפעה של ההבדלים הללו, צוות החוקרים ביצע השתלת צואה מנבדקים שסבלו מהפרעת חרדה חברתית לעכברים.

 

שינויים במיקרוביום והשפעות התנהגותיות:

בעכברים שאצלם הושתלה צואה מהנבדקים שסבלו הפרעת חרדה חברתית נצפו שינויים משמעותיים בהרכב חיידקי המעי. שלושה מינים של חיידקים הראו שגשוג מוגבר, דבר המעיד על קהילת מיקרובים ייחודית שהתקבלה בעקבות השתלת הצואה. חשוב לציין שהשינויים הללו לא השפיעו על המגוון המיקרוביאלי הכולל שנצפה אצל העכברים שעברו השתלת צואה.

הערכות התנהגותיות גילו כי העכברים שעברו השתלת צואה מנבדקים עם הפרעת חרדה חברתית הפגינו רגישות מוגברת לפחד חברתי, ללא שינויים משמעותיים בהתנהגויות החרדה הכללית או התמודדות עם מתח. פחד חברתי זה לווה גם בשינויים בתפקוד מערכת החיסון, דבר המצביע על יחסי גומלין מורכבים בין מיקרוביום המעי לבין מערכת החיסון.

 

השפעות על מערכת החיסון:

החוקרים בדקו לעומק את ההשפעות על מערכת החיסון ומצאו רמות מופחתות של הורמון הסטרס קורטיזול בקבוצת הנבדקים שסבלו מהפרעת חרדה חברתית, מה שמרמז על שינוי בתגובת הלחץ. בנוסף המיקרוביום של הסובלים מהפרעת חרדה חברתית הוביל לשינויים ברמות חומרים המופרשים בעקבות דלקת הנקראים ציטוקינים, ובאוכלוסיות של תאי מערכת החיסון, מה שמצביע על השפעות מרחיקות לכת על מערכת החיסון. במעיים של הסובלים מהפרעת חרדה חברתית נצפה שינוי בתגובה לחומרים המעודדים את מערכת החיסון, מה שמצביע על תגובה דלקתית מופחתת. החוקרים גם מצאו ירידה באוכלוסיות תאי חיסון ספציפיות, שהשפיעו על יכולת ההפעלה של מערכת החיסון. כל הממצאים הללו מדגישים את ההשפעה העמוקה של מיקרוביום המעי של נבדקים הסובלים מהפרעת חרדה חברתית על התפקוד של מערכת החיסון.

 

נוירוטרנסמיטורים ושינויים במוח:

המחקר גם בדק את תפקידו של אוקסיטוצין, שהוא נוירוטרנסמיטור חיוני להתנהגות חברתית. החוקרים מצאו שאצל מטופלים הסובלים מהפרעת חרדה חברתית קיימות רמות מופחתות של אוקסיטוצין באזור ספציפי במוח הקשור בתגובות הגנה המופיעות בעקבות סטרס. ממצא נוסף שחיזק את הקשר בין מיקרוביום המעי לשינויים בהתנהגות החברתית היה שינוי בביטוי של גנים שונים הקשורים לקולטנים של אוקסיטוצין באזורי מוח שונים.

 

השלכות המחקר וכיוונים עתידיים:

מחקר זה מצביע באופן משכנע על הקשר בין מיקרוביום המעי ותגובות פחד חברתי בהפרעת חרדה חברתית.  המיקרוביום, שבעבר נחשב כקשור אך ורק לתהליך העיכול, מתגלה כמטרה טיפולית פוטנציאלית לטיפולים חדשים. על ידי גילוי יחסי הגומלין המורכבים בין המיקרוביום, מערכת החיסון, ומערכת העצבים, המחקר סולל את הדרך לגישות חדשניות להתמודדות עם חרדה חברתית.

 

לסיכום:

בשנים האחרונות אנו שומעים על מחקרים רבים החוקרים את מיקרוביום המעי והקשר שלו לבריאות שלנו. המחקר הנוכחי חושף קשר מרתק בין מיקרוביום המעי וחרדה חברתית, ומציע תקווה לטיפולים ממוקדים ויעילים יותר. הממצאים מעודדים מחקרים נוספים שיבדקו את התפקיד של מיקרוביום המעי בהפרעות בתחום בריאות הנפש, תוך שימת דגש על הצורך בהבנה הוליסטית של יחסי הגומלין המורכבים בין המעיים לבין המוח שלנו. לסובלים מחרדה חברתית, יתכן והמפתח לטיפול עתידי במצב מאתגר זה מצוי בעצם במיקרוביום המעי.

 

מקורות


Rochellys Diaz Heijtz,

 Gut microbiota: A key susceptibility factor in social anxiety disorder, Proceedings of the National Academy of Sciences, 121, 5, (2024).

/doi/10.1073/pnas.2320425121

שתפו מאמר זה:

Picture of ד״ר דלית דרימן מדינה

ד״ר דלית דרימן מדינה

מומחית ברפואת המשפחה רפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית
טיפול אישי ומבוסס מדעית לסובלים ממחלות כרוניות

אודות