חיפוש

סובלים מצרבת? חוסר נוחות אחרי אוכל? אולי זה קשור לחיידקי המעי שלכם

אם אתם סובלים משובע מוקדם, חוסר נוחות לאחר האוכל, כאבים בבטן העליונה, נפיחות בבטן העליונה, תחושת צרבת, או בחילות אתם לא לבד. מסתבר שהתופעה הזו הנקראת דיספפסיה פונקציונלית פוגעת ב-10-30% מהמבוגרים וב 3.5-27% מהילדים. מה שאופייני לסובלים מהתופעה הזו הוא שבדיקות כגון גסטרוסקופיה, אולטרסאונד, וסי טי אינן מדגימות איזושהי פתולוגיה. מאמר שפורסם ביוני 2022 בחן האם קיים קשר בין התופעות הללו לבין חיידקי המעי.

חיידקי המעי

חיידקי המעי הם חלק חשוב מגוף האדם. במעי ישנם מעל 100 טריליון חיידקים. לחידקים הללו יש תפקיד חשוב בשמירה על מחסום המעי התקין, בתפקוד תקין של מערכת החיסון, ובמטבוליזם.חיידקי המעי וגוף האדם מקיימים יחסי גומלין ביניהם, התורמים לשני הצדדים.כאשר דוגמים דגימות צואה או דגימות מעי מנבדקים בריאים ניתן לראות כי קיים מאזן בין קבוצות החיידקים השונות. כאשר המאזן הזה מופר יכולים להתרחש מגוון של שינויים פתולוגיים, וחוסר האיזון של חיידקי המעי נקרא דיסביוזיס. בשנים האחרונות, הקשר בין חיידקי המעי (המיקרוביום) לבריאות ולחולי בבני האדם הפך לנושא חם ביותר.

המאמר מ-2022 מצטט מספר מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות (בין 2015 ל-2021), אשר הדגימו את הקשר בין דיסביוזיס של המעי לבין מחלות שונות כמו: מחלות מעי דלקתיות, תסמונת המעי הרגיז, יתר לחץ דם, מחלות לב, מחלות נשימה כמו אסטמה, אלצהיימר, סרטן, סוכרת ועוד.

 

הקשר בין הדיספפסיה הפונקציונלית לבין הרכב חיידקי המעי

3 מחקרים שונים שבוצעו בבני אדם בין השנים 2016 ו-2020 השוו בין הרכב חיידקי המעי הדק בין קבוצת אנשים שסבלו מדיספפסיה פונקציונלית לבין קבוצת אנשים בריאים. כל המחקרים הללו הדגימו חוסר איזון של חיידקי המעי בנבדקים שסבלו מדיספפסיה לעומת הנבדקים הבריאים ומצאו גם קורלציה בין הכמות של החיידקים הלא תקינים לבין חומרת הסימפטומים. מחקר נוסף הדגים שכאשר היתה ירידה בכמות החיידקים התקינים היתה החמרה בסימפטומים, שהיתה חמורה יותר ככל שכמות החיידקים התקינים היתה נמוכה יותר.מעבר לכך, לא רק שחיידקי המעי הדק היו שונים בין הקבוצות, גם הרכב חיידקי חלל הפה היה שונה בין קבוצת החולים לבריאים.כותבי המאמר מסכמים שישנן עדויות מחקריות שההפרעה בכמות ובהרכב של מיקרוביום המעי היא חשובה בתהליך ההופעה וההתקדמות של הדיספפסיה הפונקציונלית.

 

הקשר בין הדיספפסיה הפונקציונלית והפעילות המטבולית של חיידקי המעי

לחיידקי המעי ישנם יחסי גומלין עם המעי שלנו כך שהם משתמשים בתוכן המעי וכן בריר המופרש מתאי ציפוי המעי ליצירה של מגוון חומרים כמו חומצות שומן קצרות שרשרת, ליפידים, סוכרים, ועוד. החומרים הללו, המיוצרים ע״י החיידקים, יכולים להיות מועילים או מזיקים לגוף האדם, והם קשורים באופן הדוק להופעה ולהתקדמות של מחלות שונות.חומצות השומן קצרות השרשרת המיוצרות ע״י חיידקי המעי הן בעלות מגוון תפקידים מועילים כמו שמירה על ה-PH של המעי, ספיגה של מים, נתרן, סידן, מגנזיום, וחומרים נוספים , ואספקה של מעל 70% מהאנרגיה של תאי המעי. בנוסף, חומצות השומן הללו יכולות לעכב שגשוג של חיידקים מזיקים, ולהפחית תהליכים דלקתיים. המאמר מצטט מחקר שפורסם ב-2020 והדגים שבדיספפסיה פונקציונלית קיימת פגיעה במחסום המעי הדק, ובעקבות כך מתרחש תהליך דלקתי שיש לו תפקיד מפתח בהתפתחות המחלה.

מסתבר שחומצות השומן קצרות השרשרת הן בעלות תפקיד בשמירה על מחסום המעי. ולכן במצבים של פגיעה במאזן חיידקי המעי מתרחשת ירידה בייצור חומצות השומן קצרות השרשרת ופגיעה במחסום המעי.

בניגוד לחומרים המועילים שמייצרים החיידקים,קיימים גם חומרים המשתחררים מחיידקי המעי ויכולים לגרום לנזק למעי. למשל ליפופוליסכרידים שמשתחררים מחיידקים מתים ויכולים לפגוע במערכת החיסונית ולהוביל לתהליכים דלקתיים.

חומרים אחרים, המיוצרים על ידי החיידקים במעי יכולים להשפיע על הקשר בין המעי למוח ולהגן מפני נזק למעי בעקבות סטרס. חומר אחד כזה, שהודגם ע״י שני מחקרים שפורסמו בשנים 2019 ו-2020, הוא טריפטופן שמופרש ע״י חיידקי המעי ויכול להשפיע על הציר מוח-מעי.

 

הליקובקטר פילורי והקשר שלו לחיידקי המעי ולדיספפסיה פונקציונלית

הליקובקטר פילורי הוא חיידק שיכול לשגשג בעיקר בקיבה ובתריסריון. השגשוג שלו בקיבה ובתריסריון, יכול להוביל לשינויים בחומציות הקיבה, ולנזק לרירית הקיבה והתריסריון, ובעקבות כך לשגשוג חיידקים אחרים במעי ושינוי בהרכב חיידקי המעי.

כאשר ביצעו השוואה בין הרכב חיידקי הקיבה והתריסריון בין מי שהיו חיוביים להליקובטר לעומת מי שהיו שליליים, מצאו הבדלים ניכרים בהרכב החיידקים. בנוסף לכך אצל מי שהיו חיוביים להליקובקטר מצאו בדם מדדים שונים שמעידים על דלקת לעומת מי שהיו שליליים להליקובקטר. המאמר מצטט מחקרים קודמים מ-2017 ומ-2019 המעידים שישנו יחס של סיבה ותוצאה בין זיהום בהליקובקטר פילורי לבין הסימפטומים של דיספפסיה, שהזיהום בהליקובקטר הוא גורם חשוב בהופעה ובהתקדמות של המחלה, ושהמנגנון בו הוא מוביל להתפתחות המחלה יכול להיות קשור לתהליך של דלקת ברירית המעי ולשינויים בתנועתיות המעי. המאמר מצטט שני מחקרים מ-2021 שהראו שמעקב אחר אנשים חיוביים להליקובקטר הדגים סיכון מוגבר להתפתחות דיספפסיה פונקציונלית, ושהטיפול שהוביל להכחדת ההליקובקטר היה יעיל בהעלמת הסימפטומים של הדיספפסיה. מאמר נוסף מ-2021 הראה שהזיהום בהליקובקטר לא רק שמשפיע על הרכב חיידקי המעי, אלא גם משפיע על הפעילות המטבולית שלהם, שגם היא משפיעה על ההופעה וההתקדמות של הדיספפסיה.

 

מהם המנגנונים האפשריים בהם הדיספפסיה הפונקציונלית נובעת מחוסר איזון (דיסביוזיס) של חיידקי המעי

1.פגיעה במחסום המעי
באופן תקין, ציפוי המעי מהווה מחסום בין התוכן של חלל המעי (שנחשב לסביבה החיצונית לגוף) ובין הסביבה הפנימית של הגוף.זהו מחסום בעל חדירות חלקית שמאפשר ספיגה של חומרים מזינים אך מונע חדירה של חומרים מזיקים.מחסום המעי מורכב מתאי ציפוי המעי ומשכבת ריר המצפה אותם.כאשר חל שינוי בכמות ובהרכב של חיידקי המעי, כך שיורד מספר החיידקים המועילים ועולה מספר החיידקים המזיקים, החיידקים המזיקים והתוצרים שלהם, שגם הם מזיקים, יכולים לחדור את דופן המעי ולגרום לחדירות יתר של המעי. מחקרים הראו שחיידקי המעי יכולים להשפיע על חדירות מחסום המעי הן באופן ישיר למשל על ידי הגברת שגשוג תאי המעי, והן באופן עקיף ע״י כך שהם מייצרים חומרים מזינים, וחומצות שומן קצרות שרשרת שמזינים את תאי ציפוי המעי.
נזק למחסום המעי יכול לגרום לחדירות יתר של מחסום המעי ולחדירה של חומרים מזיקים דרך דופן המעי, שהוא אחד המנגנונים החשובים בהתפתחות הדיספפסיה. במחקר שבוצע ב-2020, בדקו את שלמות מחסום המעי הדק בנבדקים עם דיספפסיה לעומת נבדקים בריאים ונמצאה פגיעה במחסום המעי הדק בנבדקים עם הדיספפסיה לעומת הנבדקים הבריאים.

2.פגיעה בפעילות החיסונית של המעי
תפקיד חשוב נוסף של חיידקי המעי הוא להשפיע על תגובת מערכת החיסון במעי.מחקר שבוצע ב-2020 הראה שלהפעלה של מערכת החיסון ברירית התריסריון ישנו תפקיד חשוב בהופעה ובהתפתחות של הדיספפסיה, וניתן למצוא תהליך דלקתי ולהדגים תאי דלקת בתריסריון ב-40% מהסובלים מדיספפסיה. חוסר איזון של חיידקי המעי יכול לגרום לפגיעה במחסום המעי, ובעקבות כך להפעלה של מערכת החיסון ולהתפתחות של מחלות כמו הדיספפסיה. מחקר מ2005 שעקב במשך שנה אחרי אנשים שסבלו מזיהום בסלמונלה הראה סיכון מוגבר לפתח דיספפסיה בעקבות הזיהום.
בנוסף, שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק (SIBO), גם הוא מנגנון חשוב בהתפתחות של הדיספפסיה. בד״כ יש במעי הדק ריכוז נמוך של חיידקים. כאשר ריכוז החיידקים במעי הדק עולה מעבר לערך מסויים, זה מאובחן כ-SIBO. ומה שעוד אופייני אצל החולים הוא שאוכלוסית החיידקים היא שונה מהרגיל. קיימים שני מנגנונים אפשריים בהם ה-SIBO יכול להוביל לדיספפסיה: הראשון הוא נזק ישיר לרירית ע״י החיידקים ופגיעה בשלמות מחסום המעי, והשני ע״י הפעלת מערכת החיסון ע״י חומרים המופרשים ע״י החיידקים, ובעקבות כך התפתחות של תהליך דלקתי במעי.

3. פגיעה בציר חיידקים-מעי- מוח
הפעילות של המעי נשלטת ע״י מערכת העצבים במגוון דרכים וביניהן גם קשר דו-כיווני בין המעי והמוח. יחסי הגומלין בין חיידקי המעי, המעי, ומערכת העצבים המרכזית מרכיבים את הציר חיידקי מעי- מעי- מוח שבו שינויים בחיידקי המעי יכולים לגרום לשינויים במבנה ובפעילות של המעי, ולהעביר מסרים למערכת העצבים המרכזית, שמצדה יכולה להשפיע על פעילויות ותפקודים שונים של המעי. במצבים של לחץ, שינויים במערכת העצבים המרכזית יכולים להשפיע על התנועתיות של המעי, הפעילות של מערכת החיסון במעי, הפרשת חומרים שונים במעי, ותפקודים נוספים של המעי, וכן הם יכולים להשפיע על ההרכב של חיידקי המעי. חומצות השומן קצרות השרשרת שהן תוצרים של חיידקי המעי, נחשבות למרכיב מרכזי שמתווך בין מערכת העצבים המרכזית למעי. חומצות השומן קצרות השרשרת גורמות לתאי המעי להפריש הורמונים שונים שיכולים להשפיע על מערכת העצבים מרכזית דרך זרם הדם או עצב הואגוס.בנוסף לתאי המעי, גם חלק מחיידקי המעי יכולים להפריש הורמונים שונים המשפיעים על מערכת העצבים המרכזית.

4.מנגנונים נוספים
הדיספפסיה קשורה גם לבעיות כמו הפרעות בתנועתיות המעי ורגישות יתר של המעי, ששתיהן קשורות באופן הדוק לחיידקי המעי.חוסר איזון של חיידקי המעי וחלק מהחומרים שהם מפרישים יכולים להוביל לעליה בתאי פיטום בדופן המעי שמפרישים חומרים כמו היסטמין שיכולים להשפיע על התנועתיות של המעי ועל הרגישות לכאב.
מה המשמעות של הממצאים הללו
אם אתם סובלים מצרבת, מלאות לאחר אכילה, כאבים בבטן העליונה, בחילות ותופעות נוספות אולי הפתרון טמון בחיידקי המעי שלכם?
לפי מחברי המאמר מ-,2022 מאחר וחוסר האיזון של חיידקי המעי קשור באופן הדוק להופעה ולהתקדמות של הדיספפסיה, הרי שאיזון של חיידקי המעי הופך לאחת מדרכי הטיפול המבטיחות ביותר למחלה זו. במחקר אקראי כפול סמיות שפורסם ב-2021 נתנו לחולים בדיספפסיה פרוביוטיקה לעומת פלצבו. בקבוצה שטופלה בפרוביוטיקה היו תוצאות טובות באופן מובהק לעומת הקבוצה שטופלה בפלצבו. במחקר נוסף כפול סמיות מ-2019 שגם בו השתמשו בפרוביוטיקה לעומת פלצבו, הטיפול בפרוביוטיקה היה באופן מובהק יעיל יותר לעומת הפלצבו בשיפור מגוון סימפטומים כמו: נפיחות בבטן, גיהוקים, וצרבת.

מחברי המאמר מ-2022 מסכמים שמספר גדול של מחקרים הראו שפרוביוטיקה יכולה להשפיע לטובה על חיידקי המעי, ושזהו טיפול בטוח ויעיל לדיספפסיה. בנוסף המחברים מציינים שפרוביוטיקה הוכחה כטיפול אפשרי להליקובקטר פילורי ולכן יכולה לשפר את הסימפטומים של דיספפסיה הקשורים להליקובקטר פילורי.

 

מסקנות

המנגנון של דיספפסיה כתוצאה מחוסר איזון (דיסביוזיס) של חיידקי המעי כולל בעיקר 2 מצבים: מצד אחד ההרכב והכמות הלא תקינים של חיידקי המעי גורמים לפגיעה בפעילות המעי, ומנגד התוצרים של החיידקים הלא תקינים מובילים לתפקוד לא תקין של המעי. מספר גדול של מחקרים הדגימו שבחולים עם דיספפסיה קיים חוסר איזון של חיידקי המעי המתבטא בירידה בכמות החיידקים המועילים ועליה בכמות החיידקים המזיקים, ולשינויים הללו ישנה השפעה על האיזון של המערכת החיסונית במעי. בנוסף, התוצרים הלא תקינים של חיידקי המעי יכולים גם הם לפגוע במחסום המעי ובתפקודה של מערכת החיסון במעי. הן חוסר האיזון של חיידקי המעי והן התוצרים הלא תקינים של חיידקי המעי יכולים להוביל להתפתחות מחלות המעי ע״י כך שהם פוגעים במחסום המעי, פוגעים בתפקוד מערכת החיסון במעי, ופוגעים בתפקוד הציר חיידקי מעי-מעי-מוח.

מאחר וחוסר איזון של חיידקי המעי הוא אחד המנגנונים המובילים להתפתחות הדיספפסיה, אנו צריכים לחשוב על דרכים לאיזון חיידקי המעי.
המחקרים המצוטטים במאמר מראים שפרוביוטיקה יכולה לאזן את חיידקי המעי ולמנוע שגשוג של חיידקים מזיקים, וע״י כך להגן על מחסום המעי ועל התפקוד של מערכת החיסון במעי ולמנוע ולטפל בדיספפסיה.

חיידקי המעי מושפעים מגורמים שונים כולל הדיאטה,הרגלי החיים, נטילת תרופות,גורמים סביבתיים, מצבי לחץ ועוד.
כאשר אנחנו מטפלים בדיספפסיה יש להתייחס למכלול הגורמים הללו.

מקורות

 Zhou L, Zeng Y, Zhang H, Ma Y. The Role of Gastrointestinal Microbiota in Functional Dyspepsia: A Review. Front Physiol. 2022 Jun 8;13:910568. doi: 10.3389/fphys.2022.910568. PMID: 35755434; PMCID: PMC9214042.

שתפו מאמר זה:

ד״ר דלית דרימן מדינה

ד״ר דלית דרימן מדינה

מומחית ברפואת המשפחה רפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית
טיפול אישי ומבוסס מדעית לסובלים ממחלות כרוניות

אודות