גם קורונה קלה גורמת לשינויים מתמשכים במערכת העיכול

סוכרת מסוג 2 היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות בעולם. היא מתפתחת כאשר הגוף אינו מייצר מספיק אינסולין, כאשר התאים אינם מגיבים היטב לאינסולין, או כאשר שני הדברים מתרחשים יחד. התוצאה היא עלייה כרונית ברמות הסוכר בדם, מצב שמעלה לאורך זמן את הסיכון למחלות לב וכלי דם, פגיעה כלייתית, נזק עצבי, פגיעה ברשתית העין, כבד שומני וסיבוכים נוספים.

טרום־סוכרת היא השלב שלפני סוכרת. זהו מצב שבו רמות הסוכר כבר גבוהות מהתקין, אך עדיין אינן עומדות בקריטריונים לאבחנה של סוכרת מסוג 2. זהו שלב חשוב במיוחד, משום שבחלק גדול מהמקרים ניתן לעצור את ההתקדמות ואף לשפר את המצב באמצעות שינוי תזונתי, פעילות גופנית, שינה טובה יותר, הפחתת סטרס וטיפול בגורמי סיכון נוספים.

בשנים האחרונות מתעניינים חוקרים גם ברכיבים תזונתיים שעשויים לתמוך בבריאות מטבולית. אחד מהם הוא אסטקסנטין, פיגמנט טבעי בצבע אדום־כתום ממשפחת הקרוטנואידים, המיוצר על ידי אצות מיקרוסקופיות ונמצא גם במזונות כמו סלמון, פורל, שרימפס וקריל. הוא מוכר בעיקר בזכות פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת חזקה.

מחקר חדש מסוג סקירה שיטתית ומטה־אנליזה בחן האם תוסף אסטקסנטין יכול לשפר את איזון הסוכר ואת פרופיל השומנים אצל אנשים עם טרום־סוכרת או סוכרת מסוג 2.

איך קשורים נוגדי חמצון קשורים לטיפול בסוכרת?

סוכרת אינה רק “מחלה של סוכר גבוה”. היא קשורה גם לעקה חמצונית ולדלקת כרונית בדרגה נמוכה.

עקה חמצונית נוצרת כאשר הגוף מייצר יותר מדי רדיקלים חופשיים וחומרים מחמצנים, מעבר ליכולת שלו לנטרל אותם. מצב כזה עלול לפגוע בתאים, בכלי הדם, בחלבונים, במיטוכונדריה וגם בתאי בטא בלבלב: התאים שאחראים לייצור אינסולין.

אסטקסנטין מעורר עניין משום שהמבנה המולקולרי שלו מאפשר לו להשתלב בממברנות של תאים ולפעול כנוגד חמצון בסביבה שומנית ומימית גם יחד. מחקרים קודמים הציעו שהוא עשוי להפחית דלקת, להשפיע על חילוף החומרים של שומנים, לתמוך בתפקוד מיטוכונדריאלי ולהשפיע על מסלולים הקשורים לרגישות לאינסולין, כמו AMPK ואדיפונקטין.

אבל עד כה, המחקרים הקליניים בבני אדם היו קטנים יחסית ולא תמיד אחידים בתוצאותיהם. לכן החוקרים ביקשו לרכז את כל המידע הקיים ולבדוק את התמונה הכוללת.

מה בדיוק בדקו החוקרים?

החוקרים סרקו מאגרי מידע רפואיים מרכזיים, כולל PubMed, Scopus, Web of Science ו־Google Scholar, עד ינואר 2025. הם כללו רק מחקרים אקראיים מבוקרים, סוג המחקר הקליני שנחשב אמין יותר לבדיקת השפעה של טיפול או תוסף.

בסך הכול נכללו במטה־אנליזה 9 מחקרים אקראיים מבוקרים, עם 403 משתתפים שסבלו מטרום־סוכרת או מסוכרת מסוג 2. המחקרים נערכו במספר מדינות, בהן איראן, ארצות הברית, סין ויפן. משך ההתערבות נע בין 8 ל־24 שבועות, והמינון של אסטקסנטין היה בדרך כלל בין 6 ל־12 מ״ג ליום.

החוקרים בדקו מדדים שונים: סוכר בצום, HbA1c, תנגודת לאינסולין לפי מדד HOMA-IR, טריגליצרידים, כולסטרול כללי, LDL, HDL, משקל ו־BMI.

ומה קרה לרמות הסוכר?

כאשר החוקרים חיברו את תוצאות המחקרים, נמצא כי אסטקסנטין היה קשור לירידה מובהקת ברמות הסוכר בצום. בממוצע, רמת הסוכר בצום ירדה בכ־16 מ״ג/ד״ל בהשוואה לקבוצת הביקורת.

גם HbA1c, המדד שמשקף את ממוצע הסוכר בשלושת החודשים האחרונים, ירד. הירידה הממוצעת הייתה כ־0.34 אחוז. זו ירידה מתונה, אך עבור אנשים בטווח של טרום־סוכרת או בשלבים מוקדמים של סוכרת היא עשויה להיות בעלת משמעות כחלק מתוכנית טיפול רחבה.

עם זאת, חשוב לשים את הממצא הזה בפרופורציה. הירידה ב־HbA1c, המדד שמראה את ממוצע רמות הסוכר בשלושת החודשים האחרונים, נראתה במחקר כמבטיחה, אבל הוודאות לגביה אינה גבוהה. הסיבה היא שמספר המחקרים היה קטן יחסית, והתוצאות לא היו אחידות לגמרי. בנוסף, לאחר שהחוקרים בדקו אפשרות שחלק מהמחקרים החיוביים פורסמו יותר ממחקרים שלא מצאו השפעה, הממצא הפך פחות חד־משמעי. לכן אפשר לומר שאסטקסנטין עשוי לסייע באיזון הסוכר, אבל עדיין מוקדם להתייחס אליו ככלי מרכזי או כתחליף לטיפול מוכח.

בנוסף, לא נמצאה השפעה מובהקת על HOMA-IR, מדד המשמש להערכת תנגודת לאינסולין. ייתכן שהסיבה היא שרק שני מחקרים בדקו את המדד הזה, ולכן הכוח הסטטיסטי היה מוגבל. אפשרות נוספת היא שאסטקסנטין משפיע יותר דרך הפחתת עקה חמצונית ותמיכה בתאי בטא, ולא בהכרח דרך שינוי ישיר במדד התנגודת לאינסולין.

ומה לגבי כולסטרול ושומנים בדם?

כאן התוצאות היו מעניינות במיוחד.

בהשוואה לפלצבו או לקבוצת ביקורת, אסטקסנטין היה קשור לירידה ב־LDL, בכולסטרול הכללי ובטריגליצרידים. בממוצע, LDL ירד בכ־9 מ״ג/ד״ל, הכולסטרול הכללי ירד בכ־12 מ״ג/ד״ל, והטריגליצרידים ירדו בכ־21 מ״ג/ד״ל. במקביל, HDL, המכונה לעיתים “הכולסטרול הטוב”, עלה בכ־3 מ״ג/ד״ל.

מבין כל המדדים, הראיות החזקות ביותר היו לגבי העלייה ב־HDL, שדורגה כאיכות ראיות גבוהה. עבור רוב מדדי השומנים האחרים, איכות הראיות דורגה כבינונית.

האם זה אומר שאסטקסנטין יכול להחליף טיפול תרופתי להורדת כולסטרול? ממש לא. אצל אנשים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה, החלטות לגבי טיפול בכולסטרול חייבות להתבסס על הערכת סיכון אישית, היסטוריה רפואית, בדיקות דם, הדמיה וכלל גורמי הסיכון. אבל ייתכן שאסטקסנטין יכול להיות חלק מתמיכה רחבה יותר בבריאות מטבולית.

לא נמצאה ירידה במשקל

נקודה חשובה נוספת: אסטקסנטין לא השפיע באופן מובהק על משקל הגוף או על BMI.

לכן, למרות השיפור בחלק ממדדי הסוכר והשומנים, אין לראות בו תוסף לירידה במשקל. ייתכן שהמחקרים היו קצרים מדי כדי לזהות שינוי בהרכב הגוף, אך נכון לעכשיו אין ראיה טובה לכך שאסטקסנטין גורם לירידה במשקל.

איך זה עשוי לעבוד?

החוקרים מציעים כמה מנגנונים אפשריים.

אסטקסנטין עשוי להפחית עקה חמצונית, שהיא מרכיב מרכזי בהתפתחות סוכרת וסיבוכיה. הוא עשוי גם להפחית פעילות דלקתית, בין היתר דרך השפעה על מסלולים כמו NF-kB ועל ציטוקינים דלקתיים כמו IL-6.

מחקרים נוספים מציעים שאסטקסנטין עשוי להשפיע על AMPK, מסלול מרכזי בוויסות אנרגיה בתאים, ועל SIRT1, הקשור לתפקוד מיטוכונדריאלי ולמטבוליזם. בנוסף, ייתכן שהוא מסייע בחילוף חומרים של שומנים, בהפחתת הצטברות שומן ובהגברת חמצון חומצות שומן.

המנגנונים האלה נשמעים מבטיחים, אך חשוב לזכור: מנגנון ביולוגי אינו שווה להוכחה קלינית. כדי לדעת אם אסטקסנטין באמת מפחית סיבוכי סוכרת, אירועי לב או צורך בתרופות, דרושים מחקרים גדולים וארוכי טווח יותר.

השורה התחתונה

אסטקסנטין הוא רכיב טבעי מעניין, בעל פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת, שעשוי לשפר באופן מתון מדדי סוכר ושומנים אצל אנשים עם טרום־סוכרת וסוכרת מסוג 2.

אבל המסר חייב להיות מאוזן: זה לא “טיפול פלא”, לא תחליף לשינוי תזונתי, לא תחליף לפעילות גופנית ולא תחליף לתרופות כאשר יש בהן צורך רפואי.

הבסיס לטיפול בטרום־סוכרת ובסוכרת מסוג 2 נשאר ברור: תזונה מותאמת אישית, פעילות גופנית קבועה, שינה טובה, הפחתת סטרס, טיפול בגורמי דלקת ורקע מטבולי, ומעקב מסודר אחר סוכר, שומנים וסיכון קרדיווסקולרי.

במילים אחרות, אסטקסנטין הוא רכיב מעניין שעשוי להשתלב בעתיד כחלק מתוכנית רחבה לשיפור הבריאות המטבולית. אבל בשלב זה, הוא לא מחליף את הדברים החשובים באמת: תזונה מותאמת, פעילות גופנית, שינה טובה, איזון סטרס ומעקב רפואי מסודר.

מקורות

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42100673/