החוקר המוביל את תחום התיאוריה המטבולית של הסרטן הינו ד״ר תומס סיפריד שפרסם על כך מספר גדול של מחקרים. כתבה זו תתאר את התיאוריה מטבולית של הסרטן המתבססת על עבודתו פורצת הדרך של ד״ר תומס סיפריד, וכן תספק כלים שימושיים למניעה ולטיפול בסרטן באמצעות הגישה המטבולית.
מה טוענת התיאוריה המטבולית?
התיאוריה המטבולית של הסרטן טוענת שבבסיס התפתחות הסרטן, עומדת פגיעה במטבוליזם של התאים. התאים התקינים בגופנו מייצרים אנרגיה בראש ובראשונה דרך תהליך המכונה זרחון חמצוני (oxidative phosphorylation), תהליך המתבסס בעיקרו על שימוש יעיל בחמצן ועל פירוק של גלוקוז. בניגוד לכך, תאי הסרטן משתמשים במסלולים מטבוליים אחרים, הידועים כ״אפקט ורבורג״, עם העדפה לגליקוליזה (שהיא פירוק של גלוקוז בהעדר חמצן) כמקור האנרגיה העיקרי שלהם.
מחקריו של ד״ר תומס סיפריד
ד״ר תומס סיפריד, שהוא חוקר בולט ותומך נלהב בתיאוריה המטבולית של סרטן, חקר באופן נרחב את הקשר בין המטבוליזם התאי לבין סרטן. מחקריו פורצי הדרך גילו שבתאי סרטן יש הרבה פעמים מיטוכונדריה פגומה. המיטוכונדריה הינה תחנות הכוח של התאים לייצור של אנרגיה.
ד״ר סיפריד טוען שהפגיעה הזו במיטוכונדריה מובילה למשבר אנרגטי בתוך התאים, ומכריחה אותם להסתמך על הגליקוליזה לצורך הדרישות האנרגטיות שלהם.
מה משמעות התיאוריה מבחינת המניעה והטיפול בסרטן?
המשמעות של אימוץ הגישה המטבולית למניעה ולטיפול בסרטן הינה שהמניעה והטיפול בסרטן יהיו מכוונים כנגד הרגישויות המטבוליות הייחודיות לתאי הסרטן. ניתן להשתמש במספר כלים שימושיים על מנת לתמוך בתהליך מטבולי שיפגע בהתפתחות והתקדמות הסרטן.
1. קטוזיס תזונתי: דיאטה קטוגנית המאופיינת בצריכת שומן גבוהה, צריכת חלבון בינונית, וצריכת פחמימות נמוכה, מכריחה את הגוף להסתמך על קטונים כמקור אנרגיה חלופי. ההתערבות הזו באמצעות דיאטה מכוונת לכך שתהיה הרעבה של תאי הסרטן ע״י הגבלת חומר הדלק המועדף עליהם, שהינו גלוקוז, וקידום של סביבה בה תאי הגוף הבריאים משגשגים.
מחקר שבוצע ע״י סיפריד ועמיתיו ב-2010 בדק את ההשפעות של דיאטה קטוגנית על הטיפול בסרטן המוח. התוצאות הראו שהדיאטה עיכבה את התקדמות הסרטן ושיפרה את שיעור ההישרדות בעכברים.
2. צום: צום לסירוגין או תקופות ממושכות של צום יכולים להוביל לשינויים מטבוליים המגבירים את יכולתו של הגוף להתמודד עם סרטן. הצום מעודד תהליך הנקרא אוטופאגיה, שהוא תהליך של מיחזור תאי הגוף שבו מסולקים מרכיבים פגומים של התאים וע״י כך נשמרת בריאות התאים.
במחקר מ-2009 שפורסם ע״י ספדי ועמיתיו תועדו ההשפעות המיטיבות של של צום במהלך טיפול בסרטן בבני אדם. התוצאות מצביעות על כך שהצום יכול להגביר את יעילות הכימותרפיה תוך כדי כך שהוא מגן על התאים התקינים בגוף מההשפעות הרעילות של הכימותרפיה.
3. הגבלת קלוריות: הפחתת סך כל הקלוריות הנצרכות נמצאה קשורה לסיכון מופחת לסרטן ולשיפור הבריאות המטבולית.
מחקר שבוצע ע״י סאלה ועמיתיו ב-2013 הדגים שהגבלה קלורית שיפרה את היעילות של טיפולי הקרנות בסרטן השד בחיות מעבדה. השילוב של הגבלה קלורית ושל טיפולי הקרנות הוביל לירידה בגודל הגידול והגביר את התמותה של תאי הגידול.
4. טיפולים מכוונים: מתבצעים כיום מחקרים שונים על גישות טיפוליות המכוונות למטבוליזם הסרטן. המחקרים הללו כוללים מחקרים על תרופות המעכבות את תהליך הגליקוליזה, ומחקרים על תרופות המשנות את פעילות המיטוכונדריה.
5. שינויים באורח החיים: מעבר להתערבויות התזונתיות, אימוץ של אורח חיים בריא יכול לתמוך בבריאות המטבולית ולהפחית את הסיכון לסרטן. פעילות גופנית סדירה, ניהול נכון של הלחץ (סטרס) שלכם, ושינה מספקת יכולים לתרום לבריאות הכללית וליצור סביבת גוף שאינה מעודדת התפתחות של סרטן.
לסיכום:
התיאוריה המטבולית של סרטן מעמידה בסימן שאלה את ההנחה המקובלת כיום שטוענת שמוטציות גנטיות הן הגורמים העיקריים להתפתחות הסרטן. המחקר של ד״ר תומס סיפריד מצביע על התפקיד המשמעותי שמשחק השינוי במטבוליזם התאים בהתפתחות סרטן ובהתקדמותו. ע״י הבנה וטיפול ממוקד ברגישויות המטבוליות של תאי הסרטן, קיימת אפשרות שנוכל למנוע ולטפל בסרטן בדרך מהפכנית השונה ממה שמקובל כיום. השימוש בכלים כמו קטוזיס תזונתי, צום, הגבלה קלורית, וטיפולים מכוונים הוא בעל פוטנציאל להיות צורת טיפול חדשה המשתמשת במטבוליזם כאמצעי במלחמה בסרטן.
מקורות
1. Seyfried TN, Shelton LM. Cancer as a metabolic disease. Nutr Metab (Lond). 2010;7:7. doi:10.1186/1743-7075-7-7
2. Safdie FM, Dorff T, Quinn D, et al. Fasting and cancer treatment in humans: A case series report. Aging (Albany NY). 2009;1(12):988-1007. doi:10.18632/aging.100114
3. Saleh AD, Simone BA, Palazzo J, et al. Caloric restriction augments radiation efficacy in breast cancer. Cell Cycle. 2013;12(12):1955-1963. doi:10.4161/cc.24974
4. Seyfried TN, Marsh J, Shelton LM, et al. Metabolic management of brain cancer. Biochim Biophys Acta. 2011;1807(6):577-594. doi:10.1016/j.bbabio.2010.08.003
5. Seyfried TN, Flores RE, Poff AM, D'Agostino DP. Cancer as a metabolic disease: implications for novel therapeutics. Carcinogenesis. 2014;35(3):515-527. doi:10.1093/carcin/bgt480
6. Seyfried TN, Mukherjee P. Targeting energy metabolism in brain cancer: review and hypothesis. Nutr Metab (Lond). 2005;2:30. doi:10.1186/1743-7075-2-30
7. Seyfried TN, Kiebish M, Mukherjee P, Marsh J. Targeting energy metabolism in brain cancer through calorie restriction and the ketogenic diet. J Cancer Res Ther. 2009;5 Suppl 1:S7-15. doi:10.4103/0973-1482.55146
8. Champ CE, Palmer JD, Volek JS, et al. Targeting metabolism with a ketogenic diet during the treatment of glioblastoma multiforme. J Neurooncol. 2014;117(1):125-131. doi:10.1007/s11060-014-1362-0
9. Klement RJ, Champ CE. Calories, carbohydrates, and cancer therapy with radiation: exploiting the five R's through dietary manipulation. Cancer Metastasis Rev. 2014;33(1):217-229. doi:10.1007/s10555-013-9474-0
10. Allen BG, Bhatia SK, Anderson CM, et al. Ketogenic diets as an adjuvant cancer therapy: History and potential mechanism. Redox Biol. 2014;2:963-970. doi:10.1016/j.redox.2014.08.002
