בהרצאתה בכנס ISEAI בשנת 2022, ובראיונות איתה בשנים האחרונות מציגה ד"ר קורסון את הרעיון כי פיברין מסיס, סוג של פיברין שאינו מתגבש לקריש דם שלם, עלול לשחק תפקיד מרכזי בתסמינים העיקשים של מחלות כרוניות. לדבריה, אם לא נטפל בשכבה הצמיגית הזו שמצטברת בכלי הדם – לא נוכל להשיג ריפוי אמיתי.
מהו פיברין ולמה חשוב להכיר אותו?
פיברין הוא חלבון שגוף האדם מייצר כדי לעצור דימומים. במצב תקין, הוא יוצר רשת שעוזרת לקריש הדם לאטום את מקום הפציעה. אך במצבים של דלקת כרונית, הגוף עלול לייצר פיברין מסיס – גרסה דביקה ולא שלמה של פיברין, שלא יוצרת קריש אלא מצטברת על דפנות כלי הדם.
שכבה זו לוכדת רעלים, מזהמים ומולקולות דלקתיות, ומונעת זרימת חמצן וחומרי מזון לרקמות. לפי ד"ר קורסון, אפילו שכבה דקה של מיקרון אחד של פיברין יכולה להפחית את מעבר החמצן לרקמות פי 5.
מה גורם לעודף פיברין?
הגורמים לכך רבים, ובהם:
- זיהומים כרוניים (למשל בורליה: החיידק הגורם למחלת Lyme, עובש, ווירוסים)
- חשיפה לרעלים – מתכות כבדות, רעלני עובש, וחומרי הדברה כמו גלייפוסט
- מחלות אוטואימוניות
- נטייה גנטית (למשל Factor V Leiden או ליפופרוטאין (a) מוגבר)
- גורמים סביבתיים- למשל קרינה אלקטרומגנטית
מהם התסמינים הנפוצים בהפרעת קרישיות-יתר?
הסימפטומים הנפוצים כוללים:
- כאבים כרוניים, בייחוד כאב עמוק או דוקר
- ערפול מוחי, חרדה, מצבי רוח משתנים
- גפיים קרות, עור במראה של שיש, ורידים בולטים מתחת ללשון
- עייפות המחמירה לאחר מאמץ גופני
- קושי בהחלמה, ודלקתיות נרחבת
לרוב, בדיקות הדם הרגילות לא יזהו את הבעיה. יש צורך בבדיקות ייעודיות כמו פרגמנטים של פרותרומבין (F1+2), קומפלקסים של טרומבין-אנטיתרומבין (T/AT), רמות פיברינוגן, וחלבוני קרישה כמו פרוטאין C ו-S. בדיקות אלה יעזרו לזהות האם יש עודף פיברין בגוף והאם המערכת הטבעית של הגוף לפירוק קרישי דם אינה פועלת בצורה מיטבית.
מגפה נסתרת בתחום המחלות הכרוניות
סקירה של מעל 1000 מטופלים שנעשתה על ידי ד"ר קורסון העלתה ש-95% מהחולים הכרוניים מצויים במצב של קרישיות-יתר, ורבים מהם נושאים פגמים גנטיים הקשורים למערכת הקרישה. לצערנו, במסגרת הטיפול הסטנדרטית כמעט ולא בודקים זאת – ולכן מטופלים רבים אינם משתפרים למרות טיפול ממושך, כי לא ניתן מענה לגורם מפתח שהוא פגיעה במיקרוסירקולציה (אספקת הדם ע״י כלי הדם הקטנים).
מקרה מבחן: נגיף הקורונה
ד"ר קורסון מציגה גם נתונים אודות פגיעת הקורונה בכלי הדם. ממצאים מניתוחים לאחר המוות מצביעים על כך שקרישי דם מיקרוסקופיים, ולא רק דלקת, הם האחראים העיקריים לנזק לאיברים כמו הלב והריאות. גם לאחר החיסון לקורונה, הימצאות ממושכת של חלבון הספייק בגוף נמצאה קשורה לסיכון לקרישיות – מה שיכול להצביע על כך שמצב קרישיות היתר יכול להימשך זמן ממושך לאחר הזיהום בנגיף או קבלת החיסון.
מה ניתן לעשות?
הבשורה החיובית היא שאפשר לטפל בקרישיות-יתר אם היא מאובחנת כראוי. ד״ר קורסון מציעה את גישת הטיפול הבאה:
- הפחתת הדלקת המערכתית:
- טיפול בזיהומים
- צמצום חשיפה לרעלים
- איזון פלורת המעי
- שיפור מערכות פינוי הרעלים בגוף
- שיפור התזונה ואורח החיים
2. שיפור זרימת הדם ובקרה על יצירת קרישי הדם:
- אומגה 3, ויטמין E, גינקו בילובה וצמחי מרפא נוספים המעכבים את טסיות הדם.
- במידת הצורך – אספירין במינון נמוך או תרופות מרשם אחרות מתאימות.
- פירוק פיברין עודף:
- אנזימים פיברינוליטיים טבעיים כמו נאטוקינאז (מסויה מותססת) ולומברוקינאז (מתולעי אדמה).
- אנזימים אלה מסייעים לפרק פיברין עודף ללא סיכון מוגבר לדימומים.
- טיפול מותאם אישית:
- לנשאים של נטיות גנטיות ייתכן צורך בטיפול מותאם לאורך כל חייהם.
- גם בהריון ניתן להשתמש באותם אנזימים, תחת פיקוח רפואי הדוק.
הסתכלות חדשה על מחלות כרוניות
הגישה של ד"ר קורסון מזמינה אותנו להסתכל על מחלות כרוניות לא רק כהפרעות במערכת החיסון או המעמסה הטוקסית על הגוף – אלא גם כבעיות אפשריות בזרימת הדם. כשפיברין סותם את נימי הדם הקטנים, גם הטיפול הטוב ביותר עלול לא לעבוד. רק אם ננקה את השכבה הדביקה הזו ונשקם את זרימת הדם– נוכל לאפשר לריפוי להתחיל.
עבור מטופלים המרגישים תקועים במצבם הכרוני למרות שלכאורה הם נוקטים בכל אמצעי הטיפול המתאימים ייתכן והחוליה החסרה בטיפול היא בירור קרישיות היתר ומתן מענה טיפולי למצב זה.
לסיכום:
אם אתם סובלים מעייפות כרונית, כאבים בלתי מוסברים, ערפול מוחי, או דלקת כרונית לא מוסברת – ייתכן שהבעיה האמיתית טמונה בקרישיות-יתר שקטה. הפיברין יכול לחבל בתהליך ההחלמה שלכם, והחדשות הטובות הן שיש מה לעשות לגבי זה.
