טרנד בריאותי שצבר תאוצה ברשתות החברתיות מבטיח פתרון פשוט לכאורה: להדביק את הפה בלילה, לנשום רק דרך האף, לישון טוב יותר, להפחית נחירות ואפילו לשפר ריכוז ואנרגיה. אבל סקירה מדעית חדשה מראה שהתמונה הרבה פחות פשוטה, ובחלק מהמקרים, המנהג הזה עלול אפילו להזיק.
ההיגיון שמאחורי הטרנד נשמע משכנע. נשימה דרך האף נחשבת בדרך כלל לדרך הנשימה הטבעית והבריאה יותר, בעוד שנשימה דרך הפה נקשרה לנחירות ולהפרעות נשימה בשינה. לכן קל להבין מדוע אנשים רבים מניחים שאם פשוט “יכריחו” את הגוף לנשום דרך האף, השינה תשתפר.
אבל לפי סקירה שיטתית שפורסמה לאחרונה בכתב העת הרפואי PLOS One, הראיות שמראות שהדבקת הפה היא טיפול יעיל לנשימת פה, להפרעות נשימה בשינה או לדום נשימה חסימתי בשינה, הן מוגבלות מאוד. החוקרים עברו על הספרות הרפואית הקיימת והגיעו למסקנה שהעדויות חלשות, באיכות נמוכה, ושבמקרים מסוימים עלול להיות כאן גם סיכון ממשי.
הסקירה כללה 10 מחקרים עם קצת יותר מ-200 משתתפים. בחלקם השתמשו בטייפ או במדבקות ייעודיות לפה, ובאחרים ברצועות סנטר או אביזרים דומים שנועדו להשאיר את הפה סגור בזמן השינה. רק במספר קטן של מחקרים נמצא שיפור במדדים מקובלים של דום נשימה בשינה, כמו המדד הבוחן את מספר אירועי הפסקות הנשימה או הנשימות השטחיות בשעה. וגם אז, השיפור נראה בעיקר אצל קבוצה מאוד מסוימת: אנשים עם דום נשימה קל בלבד.
וזו נקודה קריטית.
רבים מהמחקרים שבהם כן נראה שיפור הוציאו מראש אנשים שסבלו מחסימה אפית, נזלת כרונית, סטיית מחיצה, בעיות בסינוסים, שקדים מוגדלים או מצבים אחרים שעלולים להקשות על נשימה דרך האף. כלומר, דווקא האנשים שהכי סביר שנושמים דרך הפה בגלל קושי אמיתי לנשום דרך האף, לא נכללו בחלק מהמחקרים שמהם נולד הרושם שהשיטה “עובדת”.
וזה חשוב, משום שנשימת פה היא לא תמיד הבעיה עצמה, אלא לעיתים קרובות סימן לבעיה אחרת. ייתכן שמדובר באלרגיה, בגודש כרוני באף, בהגדלת אדנואידים או שקדים, בבעיה מבנית בדרכי האוויר, או בדום נשימה בשינה. במקרים כאלה, הדבקת הפה לא מטפלת בשורש הבעיה. היא רק מכסה עליה, ולעיתים עלולה להחמיר את המצב.
כאן בדיוק עולה שאלת הבטיחות.
בסקירה נמצאו אזהרות מפורשות בכמה מהמחקרים מפני סיכון אפשרי בהדבקת הפה אצל אנשים עם חסימה אפית. חלק מהחוקרים ציינו במפורש אפשרות לסכנת חנק אם האף חסום. אחרים הזכירו גם סיכון במצב של פליטה או הקאה במהלך השינה, כאשר יש צורך לפנות במהירות תוכן מהפה. מסקנת הסקירה הייתה שיש כאן פוטנציאל לנזק משמעותי אצל אנשים שמנסים את הטרנד הזה בלי בירור רפואי מתאים.
אמנם, חלק מהמחקרים כן הראו שיפור מסוים בנחירות ובמדדי נשימה, ובחלקם גם נמצא שאצל מטופלים שכבר השתמשו ב-CPAP, סגירת הפה הפחיתה בריחת אוויר דרך הפה בזמן השינה. אבל הממצאים האלה עדיין מוגבלים, כי רוב המחקרים היו קטנים ולא חזקים מספיק כדי לבסס המלצה גורפת. למעשה, הסקירה דירגה את כל 10 המחקרים שנכללו בה כמחקרים באיכות נמוכה. זה לא אומר שאין בהם שום ערך, אבל זה בהחלט אומר שלא נכון להפוך טרנד ויראלי להמלצה רפואית גורפת.
עוד מסר חשוב מהסקירה הוא שלא כל נשימת פה דומה לאחרת. אצל אדם אחד, שסובל רק מדום נשימה קל ויכול לנשום היטב דרך האף, סגירת הפה עשויה אולי לשפר מעט את זרימת האוויר. אצל אדם אחר, במיוחד אם יש חסימה אנטומית או דום נשימה משמעותי יותר, סגירת הפה בכוח עלולה לא לעזור, ואולי אפילו להזיק.
אז מה כן כדאי להסיק מהמחקר?
ראשית, אם אדם ישן עם פה פתוח, זה בהחלט משהו שכדאי לבדוק ,אבל לא בהכרח משהו שכדאי “לטפל” בו לבד עם טייפ. זה יכול להיות רמז לאלרגיה, לגודש באף, להגדלת שקדים, לבעיה מבנית או להפרעת נשימה בשינה.
שנית, נחירות אינן תמיד רק מטרד אסתטי או רעש מטריד לבן/בת הזוג. לפעמים הן סימן להפרעת נשימה בשינה, מצב שעלול להשפיע לאורך זמן על לחץ הדם, בריאות הלב, רמות האנרגיה, מצב הרוח, הריכוז ואיכות החיים.
ושלישית, טרנדים ברשתות החברתיות הרבה פעמים אינם נתמכים מדעית. העובדה שמשהו נראה פשוט, זול ו”טבעי” לא הופכת אותו לבטוח. והעובדה שהוא הפך ויראלי לא הופכת אותו למבוסס ראיות.
המסר המעשי הוא לא שנשימה דרך האף אינה חשובה, להפך. נשימה אפית היא חשובה מאוד, ויש לה יתרונות פיזיולוגיים ברורים. אבל אם מישהו נושם דרך הפה בלילה, השאלה הנכונה היא לא “איזה טייפ לקנות”, אלא “למה זה קורה בכלל?”. השאלה הזאת יכולה להוביל לפתרונות אמיתיים יותר: טיפול באלרגיות, בירור חסימה אפית, הערכה לדום נשימה בשינה, שיפור תנוחת השינה, או טיפול רפואי מבוסס ראיות כשצריך.
השורה התחתונה של הסקירה החדשה ברורה: הדבקת פה אינה טיפול מבוסס ומוכח לציבור הרחב הסובל מהפרעות נשימה בשינה, ולא נכון להמליץ עליה כפתרון כללי. ייתכן שקיימת תועלת מוגבלת רק אצל קבוצה קטנה ומאוד נבחרת של אנשים עם דום נשימה קל וללא חסימה אפית. אבל אצל רבים אחרים, ובמיוחד אצל מי שמתקשים לנשום דרך האף, השיטה עלולה להיות לא רק לא יעילה, אלא גם לא בטוחה
מקורות
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40397877/
