מתוחים בזמן האחרון? לפי מחקר חדש ארבע דקות בלבד של צפיה בקומדיה יכולות להפחית סטרס ולחדד את המיקוד

אנחנו חיים כיום במציאות מורכבת ולא פשוטה ורבים מאיתנו חווים ירידה בריכוז, לחץ כרוני ועייפות נפשית. לפי מחקר חדש, פעולה מהנה כמו צפייה בקטע קומי של ארבע דקות בלבד יכולה לספק "אתחול מנטלי" טבעי.

האם יש דרך בה אתם יכולים לשפר את הריכוז שלכם ולהוריד את רמות המתח שלכם בארבע דקות בלבד – בלי תרופות, אימון גופני, או אפילו יציאה החוצה? מחקר שפורסם לאחרונה ב-BMC Complementary Medicine and Therapies מציע שמנה קצרה של צחוק עשויה להיות כל מה שצריך כדי להפחית סטרס ולשפר את המיקוד.
המחקר, שנערך על ידי קבוצת חוקרים מיפן בראשות ד״ר טטסויה יאמקושי, בדק כיצד צפייה קצרה בקטע וידאו מצחיק משפיעה על תפקוד מנטלי ורמות סטרס בקרב אנשים בריאים בגילאי 40–65. התוצאות מפתיעות: גם צחוק קצר משפיע משמעותית לטובה על המוח והנפש.

צחוק ככלי לבריאות הנפש
אין ספק כי אנחנו חיים כיום במציאות מורכבת ולא פשוטה, ורבים מאיתנו חווים ירידה בריכוז, לחץ כרוני ועייפות נפשית. רבים אינם פונים לטיפול, או שאין להם זמן או גישה לכלים מתקדמים. לכן, ישנה התעניינות גוברת בגישות פשוטות, זמינות ולא פולשניות לשיפור הבריאות הנפשית.

צחוק נחשב מזה שנים לכלי טבעי להפחתת סטרס. מחקרים קודמים הראו כי הוא מפחית לחץ דם, משפר את תפקוד מערכת החיסון ומוריד את רמות הקורטיזול (הורמון הסטרס). עם זאת, עד כה לא נבדק לעומק כיצד צחוק קצר משפיע על תפקודי מוח כגון ריכוז וזיכרון – במיוחד בקרב אנשים בגיל העמידה.
המחקר: בדיקת תגובת המוח לצחוק קצר
במסגרת המחקר השתתפו 25 מבוגרים יפנים בריאים בני 40–65. כל אחד מהם צפה בשני סרטונים – האחד מצחיק במיוחד של קומיקאי מפורסם, והשני נחשב לפחות מצחיק ושימש כסרטון ביקורת. כל סרטון נמשך כ-4 דקות בלבד.
לאחר כל צפייה, ביצעו המשתתפים סדרת מבחנים ממוחשבים הבודקים ריכוז, זיכרון ותשומת לב. במקביל נמדדו גם פרמטרים פיזיולוגיים – זרימת דם במוח, קצב לב, מצב רוח אישי וסמנים ביולוגיים של סטרס ברוק.


התוצאות: ריכוז טוב יותר, ושיפור במצב הרוח
ההבדל בין סרטון הקומדיה לסרטון הביקורת היה ברור – ומדיד.

1. שיפור בריכוז ופעילות מוחית:
לאחר צפייה בסרטון המצחיק, המשתתפים הגיבו מהר יותר במבחן שבחן את תשומת הלב, והצליחו יותר גם במבחן חיסור של 7 סדרתי.ממצאים אלה גובו גם ע״י סריקות המוח: מדידות זרימת הדם הראו עלייה משמעותית בפעילות קליפת המוח הקדם-מצחית – אזור במוח האחראי על תכנון, שליטה קוגניטיבית וריכוז.
2. ירידה ברמות סטרס:
המדדים הפיזיולוגיים הראו עלייה בפעילות המערכת הפאראסימפתטית – האחראית על רגיעה והרפיה – לאחר צפייה בסרטון המצחיק. במקביל, חלה ירידה ברמות של האנזים אלפא-עמילאז ברוק, המהווה סמן ללחץ נפשי ופיזי.
3. מצב רוח משופר:
שאלונים שמילאו המשתתפים הצביעו על ירידה בתחושת דיכאון, עייפות וסטרס – ועל עלייה במוטיבציה ובריכוז – לאחר צפייה בסרטון הקומי לעומת סרטון הביקורת.


מדוע זה חשוב

התוצאות מרשימות במיוחד משום שהן מצביעות על דרך פשוטה וזמינה לשיפור תפקודי המוח ומצב הרוח. במיוחד בימים אלה בהם רבים כל כך סובלים ממתח נפשי המלווה בירידה בקשב ובריכוז, המחקר מראה שפעולה מהנה כמו צפייה בקטע קומי של ארבע דקות בלבד יכולה לספק "אתחול מנטלי" טבעי.
חשוב מכך – העלייה בזרימת הדם לאזורי מוח הקשורים לריכוז מעידה על כך שצחוק אינו רק מענג – הוא גם מחזק תהליכים נוירולוגיים מרכזיים.


כלי טיפולי נגיש וזול
אחת מהבשורות החשובות של המחקר היא עד כמה פשוט ליישם את המסקנות בחיי היומיום. במקום קורס מדיטציה יקר או תוסף תזונה, די בצפייה יומית או שבועית בקטעי וידאו קומיים כדי לשפר ריכוז ולהפחית סטרס – מבלי לצאת מהבית.
לצחוק אין תופעות לוואי, והוא לא דורש הכנה מוקדמת. זו אולי אחת ההתערבויות הבריאותיות הנגישות ביותר שיש.

ד"ר יאמקושי וצוותו מציינים כי טיפול בצחוק כבר משמש בכמה מסגרות רפואיות למצבים כמו דיכאון וכאב כרוני. המחקר שלהם מוסיף ביצועים קוגניטיביים לרשימת היתרונות הפוטנציאליים – במיוחד עבור מי שמתקשה בתפקוד כתוצאה מסטרס נפשי.

שורה תחתונה

מרגישים מתוחים, ומתקשים להתרכז בתקופה זו?
במקום לצפות בחדשות או בתוכן מפחיד ואלים בחרו לכם סרטון קומדיה אהוב וצפו בו. רק כמה דקות של צחוק אמיתי יפחיתו את רמות הסטרס שלכם וישפרו את המיקוד שלכם.

מקורות
Yamakoshi T, Sakamoto R, Fukuda T, et al. Effects of laughter on focus and stress in medium-aged adults: a single-blind, according controlled trial. BMC Complement Med Ther. 2025;25:123. 

https://doi.org/10.1186/s12906-025-04863-5

 

 

שתפו מאמר זה:

תמונה של ד״ר דלית דרימן מדינה

ד״ר דלית דרימן מדינה

מומחית ברפואת המשפחה רפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית
טיפול אישי ומבוסס מדעית לסובלים ממחלות כרוניות

אודות