כשאנחנו מקבלים מרשם לאנטיביוטיקה, אנחנו בדרך כלל שואלים כמה פעמים ביום לקחת אותה, האם צריך לאכול לפני ומהן תופעות הלוואי האפשריות. השאלה מה כדאי לאכול לאורך תקופת הטיפול מקבלת לרוב פחות תשומת לב. מחקר חדש מציע שבנסיבות מסוימות, דווקא לתפריט שלנו עשויה להיות השפעה על מידת הפגיעה של האנטיביוטיקה בחיידקי המעי.
המחקר, המופיע בכתב העת Nature, בחן את הקשר בין תזונה לבין השינויים המתרחשים במיקרוביום, קהילת המיקרואורגניזמים שחיה במעי, אצל חולים שקיבלו טיפול אינטנסיבי נגד סרטן. הוא מצא שצריכה גבוהה יותר של סוכר בזמן חשיפה לאנטיביוטיקה רחבת טווח הייתה קשורה לירידה במגוון החיידקים ולעלייה בחיידקים שעלולים להיות מסוכנים לחולים פגיעים.
זהו ממצא שמעלה אפשרות מעניינת: אולי אפשר לצמצם חלק מהפגיעה הנלווית לטיפול אנטיביוטי חיוני באמצעות התאמה תזונתית. עם זאת, הדרך מממצא מחקרי להמלצה טיפולית מוכחת עדיין דורשת מחקרים נוספים.
מה קורה במעי כשמקבלים אנטיביוטיקה?
חיידקי המעי מעורבים בתהליכי חילוף החומרים ובפעילות מערכת החיסון. הם גם מתחרים זה בזה על משאבים ועל מקום, וכך מסייעים להגביל התפשטות של חיידקים מסוימים. כאשר הקהילה הזאת משתנה באופן משמעותי, גם יחסי הכוחות בתוכה משתנים.
אנטיביוטיקה נועדה לטפל בחיידקים הגורמים לזיהום, אך היא יכולה להשפיע גם על חיידקים אחרים. אנטיביוטיקה רחבת טווח, שפועלת נגד קבוצות רבות של חיידקים, עלולה להפחית את מגוון החיידקים במעי ולאפשר לחיידקים מסוימים להתרבות על חשבון אחרים.
אחת הקבוצות האלה היא אנטרוקוקוס. חיידקים מקבוצה זו יכולים לחיות במעי, אבל בתנאים מסוימים לגרום לזיהומים קשים, לרבות זיהומים בדם העמידים לאנטיביוטיקה. הדבר מדאיג במיוחד אצל חולים שמערכת החיסון שלהם חלשה ושמחסום המעי שלהם נפגע בעקבות טיפולים אינטנסיביים.
יותר מ־9,000 ארוחות ותמונה מפורטת של התזונה
החוקרים עקבו אחרי 173 חולים עם מחלות ממאירות של הדם, שאושפזו לצורך השתלת תאי גזע מתורם. מדובר בטיפול שעשוי לכלול כימותרפיה, בחילות, פצעים כואבים בפה וירידה בתיאבון, לצד שימוש נרחב באנטיביוטיקה. לכן זו אוכלוסייה שבה חיידקי המעי נתונים ללחץ חריג.
במהלך האשפוז תועדו 9,419 ארוחות. לצורך ניתוח הקשר בין התזונה למיקרוביום נבדקו 1,009 דגימות צואה של 158 מהמשתתפים, שעבורם היו נתונים מתאימים. במקום להסתפק בשאלון על הרגלי אכילה, החוקרים עקבו אחר מזונות שנאכלו בפועל והשוו אותם לשינויים שהופיעו בהמשך בהרכב חיידקי המעי.
כל המשתתפים במחקר קיבלו אנטיביוטיקה, לרוב כטיפול מניעתי. אצל כ־80 אחוז מהם, הופעת חום או חשד לזיהום הובילו למעבר לאנטיביוטיקה רחבת טווח, שפועלת נגד מגוון גדול יותר של חיידקים. לכן המחקר בחן בעיקר את הקשר בין צריכת סוכר לשינויים בחיידקי המעי בזמן הטיפול הרחב יותר. הוא לא השווה בין אנשים שקיבלו אנטיביוטיקה לבין אנשים שלא קיבלו אותה.
השילוב שבלט במחקר
אצל חולים שקיבלו אנטיביוטיקה רחבת טווח, ככל שצריכת המזונות והמשקאות העשירים בסוכר הייתה גבוהה יותר, כך מגוון חיידקי המעי נטה להצטמצם. במקביל, חיידקי אנטרוקוקוס תפסו חלק גדול יותר מאוכלוסיית החיידקים במעי, במיוחד המין Enterococcus faecium, שעלול לגרום לזיהומים קשים אצל חולים עם מערכת חיסון מוחלשת.
החוקרים בדקו אם ההבדלים בין החולים, למשל בסוג המחלה, בעוצמת הטיפול או בכמות המזון שקיבלו, יכולים להסביר את הממצאים. גם לאחר שהביאו את הגורמים האלה בחשבון, עדיין נמצא קשר בין צריכת סוכר בזמן טיפול אנטיביוטי לבין פגיעה גדולה יותר בחיידקי המעי.
כשבדקו אילו מזונות היו קשורים לממצאים, החוקרים זיהו בעיקר סוכר שמוסיפים למזון ולשתייה, וכן משקאות ספורט ושייקים תזונתיים. הקשר בין צריכת מתוקים לירידה במגוון חיידקי המעי נמצא בתקופות שבהן החולים קיבלו לאחרונה אנטיביוטיקה רחבת טווח, אך לא בתקופות אחרות. הדבר מעלה אפשרות שסוכר משפיע אחרת על חיידקי המעי כאשר האיזון ביניהם כבר הופר בעקבות הטיפול האנטיביוטי.
הניסוי בעכברים חיזק את הממצא
כדי לבדוק את ההשערה בתנאים מבוקרים, החוקרים נתנו לעכברים אנטיביוטיקה, עם או בלי תוספת סוכרוז, הסוכר הרגיל שאנחנו מכירים מהמטבח. אצל העכברים שקיבלו את השילוב, חיידקי האנטרוקוקוס התרבו הרבה יותר, וההתרבות נמשכה זמן רב יותר.
לעומת זאת, תוספת הסוכר לבדה לא יצרה אותה השפעה אצל עכברים שלא קיבלו אנטיביוטיקה. ניסויים נוספים הראו שלא ניתן להסביר את התוצאה רק בכך שהעכברים אכלו פחות סיבים תזונתיים.
המנגנון המדויק עדיין אינו ברור. ייתכן שהסוכר נותן יתרון לחיידקים מסוימים, פוגע ביכולת של חיידקים אחרים להתחרות בהם, או משפיע על הגוף באופן שמשנה את סביבת המעי. לכן האמירה הפשוטה ש״סוכר מאכיל חיידקים רעים״ אינה מתארת במלואה את מה שנבדק. מדובר באינטראקציה מורכבת שעדיין צריך לפענח.
ומה לגבי ההשפעה על הבריאות?
אצל חולים שצרכו תזונה עשירה יחסית בסוכר, חשיפה ממושכת יותר לאנטיביוטיקה רחבת טווח הייתה קשורה גם לסיכון גבוה יותר לתמותה. אבל חלק מדפוסי האכילה האלה התאפיינו גם בצריכה כוללת נמוכה יותר של מזון, שעשויה בעצמה להשפיע על מצב החולים.
לכן אי אפשר להסיק שממתקים גרמו לתמותה, או שהפחתת סוכר הייתה משפרת הישרדות. החולים לא חולקו באקראי לתפריטים שונים, והצורך בטיפול אנטיביוטי ממושך עשוי לשקף מחלה קשה יותר. זהו אות שמצדיק בדיקה נוספת, ולא בסיס להבטחה טיפולית.
מה אפשר לקחת מכאן לחיי היום־יום?
מנקודת המבט של הרפואה הפונקציונלית, המחקר מדגיש את החשיבות של התבוננות בתרופות ובתזונה יחד. כשנדרש טיפול אנטיביוטי, כדאי לשים לב גם למה שאנחנו אוכלים ולסביבה שאנחנו יוצרים עבור חיידקי המעי.
בפועל, כדאי לבסס את התפריט על מזון אמיתי שעבר עיבוד מינימלי: מגוון ירקות, פירות שלמים, דגים, ביצים, בשר לא מעובד, אגוזים, אבוקדו ושמן זית. מזונות צמחיים מספקים גם סיבים תזונתיים, המשמשים מזון לחלק מחיידקי המעי. לצד זאת, כדאי לצמצם שתייה ממותקת, ממתקים, עוגות ומוצרים המכילים סוכר מוסף. גם דבש וסירופים, אף שהם נתפסים כטבעיים, הם מקורות לסוכר חופשי.
אין צורך להסיק מהמחקר שצריך לוותר על פירות שלמים או להימנע מכל הפחמימות. הדגש הוא על איכות המזון ועל הפחתת סוכר מוסף, תוך שמירה על תזונה מגוונת ומספקת שמתאימה לצרכים ולסבילות האישית.
עדיין לא הוכח שהפחתת סוכר מונעת פגיעה במיקרוביום בזמן טיפול אנטיביוטי שגרתי, ואת האנטיביוטיקה יש לקחת בהתאם להוראות הרופא. עם זאת, הממצאים מעלים אפשרות שכדאי לחקור: האם בחירות תזונתיות מתאימות יכולות לסייע בשמירה על חיידקי המעי דווקא בתקופה שבה הטיפול התרופתי מפר את האיזון ביניהם?
מקורות
