האם שינוי תזונתי קטן ופשוט יכול לסייע בשמירה על בריאות המוח לאורך השנים? מחקר חדש ורחב היקף מצביע על כך שאכילה קבועה של אגוזים עשויה להיות קשורה לסיכון נמוך יותר לפתח דמנציה. הקשר נמצא לא רק בקרב אנשים שאכלו כמות הקרובה להמלצות התזונתיות, אלא גם אצל מי שצרכו כמויות קטנות יחסית.
המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Nutrients, שילב נתונים משלושה מחקרי מעקב גדולים מארצות הברית ומבריטניה. בסך הכל נכללו בו 17,349 גברים ונשים בגיל העמידה ובגיל המבוגר, שלא סבלו מדמנציה בתחילת המעקב.
מה בדיוק בדקו החוקרים?
החוקרים ניתחו נתונים ממחקר הבריאות והפרישה האמריקאי, ממחקר צאצאי פרמינגהם וממחקר וייטהול 2 הבריטי. המשתתפים היו בני 45 ומעלה, והמעקב אחריהם נמשך בין כשבע שנים לכשמונה עשרה שנים.
צריכת האגוזים, הוערכה באמצעות שאלונים שבדקו את תדירות צריכת המזונות. בשניים מהמחקרים המידע התזונתי נאסף כמה פעמים לאורך השנים, ואילו במחקר אחד הוא נאסף רק בתחילת המעקב.
החוקרים חילקו את המשתתפים לשלוש קבוצות: אנשים שלא אכלו אגוזים כלל, אנשים שאכלו 0.1 עד 5 גרם ביום ואנשים שאכלו יותר מ-5 גרם ביום.
במהלך יותר מ-190 אלף שנות אדם של מעקב, 992 משתתפים אובחנו עם דמנציה. החוקרים התחשבו בגורמים רבים שיכולים להשפיע על הסיכון, בהם גיל, מין, השכלה, הכנסה, משקל גוף, עישון, פעילות גופנית, יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב, שבץ, תסמיני דיכאון, צריכת קלוריות ואיכות התזונה הכללית.
מה מצא המחקר?
בהשוואה לאנשים שלא אכלו אגוזים כלל, מי שאכלו 0.1 עד 5 גרם ביום היו בסיכון נמוך ב-20 אחוזים לפתח דמנציה. אצל מי שאכלו יותר מ-5 גרם ביום נמצא סיכון נמוך ב-24 אחוזים.
בניתוח המשולב של שלושת המחקרים נמצא גם קשר מגמתי מובהק: ככל שצריכת האגוזים עלתה, הסיכון לדמנציה נטה לרדת.
הקשר היה בולט במיוחד במחקר הבריאות והפרישה. המשתתפים בחמישון העליון של צריכת האגוזים היו בסיכון נמוך ב-47 אחוזים בהשוואה למשתתפים בחמישון התחתון. הצריכה החציונית בקבוצה הגבוהה הייתה כ-26 גרם ביום, כמות הקרובה לחופן קטן.
משתתפים שעמדו בהמלצה האמריקאית של לפחות חמש אונקיות אגוזים בשבוע, כלומר כ-20 גרם ביום, היו בסיכון נמוך ב-30 אחוזים לדמנציה בהשוואה למי שלא הגיעו לכמות זו.
הנתונים מעודדים, אך חשוב להדגיש שהם אינם מוכיחים שאכילת אגוזים מונעת דמנציה. מדובר במחקר תצפיתי, ולכן הוא יכול לזהות קשר בין שני גורמים, אך אינו יכול להוכיח שאחד מהם גרם לשני.
האם גם כמות קטנה יכולה להשפיע?
אחד הממצאים המעניינים במחקר היה שהסיכון הנמוך יותר הופיע כבר בקרב מי שאכלו רק 0.1 עד 5 גרם אגוזים ביום. מדובר בכמות קטנה בהרבה ממנה מקובלת של כ-28 גרם.
אין פירוש הדבר שכמה אגוזים בודדים הם טיפול מוכח לשמירה על בריאות המוח. קבוצת הצריכה הנמוכה כללה טווח רחב יחסית, ושאלוני תזונה אינם מודדים את האכילה בדיוק מוחלט.
עם זאת, התוצאה מעלה את האפשרות שגם מעבר מאי אכילת אגוזים כלל לצריכה קבועה וצנועה עשוי להיות שינוי תזונתי בעל משמעות. עבור רבים, הוספת כמות קטנה של אגוזים לארוחת הבוקר, לסלט או כנשנוש אחר הצהריים היא צעד פשוט יותר משינוי תזונתי מקיף.
מדוע אגוזים עשויים לתמוך בבריאות המוח?
אגוזים מכילים שילוב של רכיבי תזונה שעשויים להשפיע על כמה מסלולים הקשורים להזדקנות המוח.
אגוזי מלך עשירים בחומצה אלפא לינולנית, חומצת שומן מסוג אומגה 3 ממקור צמחי, המשתתפת במבנה קרומי תאי העצב ובתפקוד הקשרים בין תאי המוח. אגוזים אחרים מספקים ויטמין E, מגנזיום, חומצה פולית, סלניום ותרכובות צמחיות בעלות פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת.
רכיבים אלה עשויים לסייע בהפחתת עקה חמצונית ודלקת כרונית, שני תהליכים המעורבים בהזדקנות המוח ובהתפתחות מחלות ניווניות.
אגוזים עשויים גם לתרום לשיפור רמות השומנים בדם, לתפקוד תקין של כלי הדם ולרגישות טובה יותר לאינסולין. הדבר חשוב משום שבריאות המוח ובריאות הלב וכלי הדם קשורות זו בזו. יתר לחץ דם, סוכרת, שבץ ורמות כולסטרול לא תקינות עלולים להגביר את הסיכון לירידה קוגניטיבית ולדמנציה.
לכן, מזון שתומך בבריאות המטבולית ובכלי הדם עשוי לסייע למוח גם בעקיפין. החוקרים העלו גם אפשרות להשפעה חיובית על חיידקי המעי ועל הקשר בין המעי למוח, אך המחקר הנוכחי לא בדק ישירות את המנגנונים הביולוגיים האלה.
מהן מגבלות המחקר?
צריכת האגוזים דווחה על ידי המשתתפים עצמם, ולכן ייתכנו טעויות בזיכרון ובהערכת הכמויות. בנוסף, אנשים שאוכלים אגוזים בקביעות עשויים גם להתעמל יותר, לעשן פחות, לקבל טיפול רפואי טוב יותר או להקפיד על תזונה בריאה יותר באופן כללי.
החוקרים ניסו להתחשב בגורמים רבים, אך לא ניתן לשלול לחלוטין את השפעתם של הרגלי חיים אחרים.
שלושת המחקרים השתמשו גם בשיטות שונות לזיהוי דמנציה, ובהן מבחנים קוגניטיביים, הערכה של צוות מומחים וקישור לרשומות רפואיות. כמו כן, החוקרים בדקו דמנציה מכל הסוגים יחד, ולא הפרידו בין מחלת אלצהיימר, דמנציה וסקולרית וסוגים אחרים.
המחקר לא הבחין בין אגוזי מלך, שקדים, פיסטוקים, או אגוזים אחרים, ולא בדק אם הם נאכלו טבעיים, קלויים, מלוחים או ממותקים.
כאשר החוקרים הוציאו מהניתוח מקרים של דמנציה שאובחנו בחמש השנים הראשונות, חלק מהקשרים נחלשו. הדבר מעלה אפשרות של סיבתיות הפוכה: ייתכן שאנשים בשלבים מוקדמים ולא מאובחנים של דמנציה כבר שינו את התיאבון, את העדפות המזון או את יכולתם להכין ולאכול מזונות מסוימים.
מה זה אומר בפועל?
הממצאים תומכים בשילוב אגוזים כחלק מתזונה כוללת התומכת בבריאות המוח, ולא בהתייחסות אליהם כאל מזון קסם.
עבור מבוגרים רבים, יעד מעשי יכול להיות חופן קטן של כ-20 עד 30 גרם ברוב ימות השבוע. מומלץ לבחור אגוזים טבעיים ללא תוספת מלח, במיוחד לאנשים עם יתר לחץ דם או למי שנדרשים להגביל את צריכת הנתרן.
חשוב גם להקפיד על כמות מתונה, משום שאגוזים מכילים כמות גבוהה יחסית של קלוריות. אנשים הסובלים מאלרגיה לאגוזים צריכים כמובן להימנע מהם.
אגוזים אינם מחליפים הרגלים חשובים אחרים, ובהם פעילות גופנית, הימנעות מעישון, שינה טובה, שמירה על קשרים חברתיים ואיזון נכון של לחץ הדם, רמות הסוכר והשומנים בדם.
השורה התחתונה
המחקר ארוך הטווח מצא כי צריכה קבועה של אגוזים הייתה קשורה לסיכון נמוך בכ-20 עד 24 אחוזים לדמנציה, כאשר ממצאים חזקים במיוחד נצפו בקרב אנשים שאכלו כמות הקרובה לחופן קטן ביום.
נדרשים מחקרים אקראיים מבוקרים לפני שניתן יהיה לקבוע שאגוזים מונעים דמנציה באופן ישיר. בינתיים, הוספת מנה מתונה של אגוזים לתזונה המבוססת בעיקר על מזונות טבעיים, שלמים ולא מתועשים היא צעד פשוט ומזין, שעשוי לתרום לבריאות הלב והמוח.
מקורות
